פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1953/18
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
דוד גבאי
נ ג ד
המשיב:
עו"ד עופר סטרטינר
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 11.2.2018 בת"א 26086-12-16
שניתנה על ידי כבוד השופטת ש' יעקובוביץ; ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 11.2.2018 בת"א 26086-12-16 (השופטת ש' יעקובוביץ ), בגדרה נתקבלה באופן חלקי בקשה המשיב להורות למבקש להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו, בהתאם להוראת תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:
תקנה 519 ).
2.
ביום 13.12.2016 הגיש המבקש נגד המשיב תביעה כספית בסכום של 5,617,787 ₪. לטענתו, המשיב שימש כעורך דינו בין השנים 2010-2003, ובמסגרת הייצוג גרם לו במעשיו ובמחדליו ל'נזקים כבדים'. המשיב מצדו הכחיש את טענות המבקש, וטען כי תביעתו היא תביעת סרק. כמו כן טען המשיב, כי דין התביעה להידחות מטעמים של התיישנות, מעשה בית-דין, מניעות והשתק.
3.
ביום 18.10.2017 הגיש המשיב בקשה לחיוב המבקש בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו, בהתאם לתקנה 519, בסכום שלא יפחת מ-280,000 ₪ (5% מסך התביעה כולה). לטענת המשיב, סיכויי התביעה להתקבל 'קלושים', ומצבו הכלכלי של המבקש מבסס חשש כבד לכך שלא יוכל לשאת בתשלום הוצאות ההליך, ככל שיחוייב בהן. המבקש מצדו ביקש לדחות את הבקשה, וטען כי אין מדובר בתביעת סרק, אלא בתביעה המחייבת בירור של ממש. אשר למצבו הכלכלי הודה המבקש כי מצבו בכי רע, אולם אין הדבר מצדיק את סגירת שערי בית המשפט בפניו; כך בכלל, וכך בפרט בענייננו – שהמשיב הוא שגרם בהתנהלותו להדרדרות במצבו הכלכלי.
4.
לאחר שנדרש לבקשה ולתגובה לה, וקיים דיון שבמסגרתו נחקרו הצדדים על תצהיריהם (דיון, שלאחריו הוגשו סיכומי טענות בכתב), הגיע בית המשפט המחוזי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי , והורה למבקש להפקיד ערובה בסך של 40,000 ₪. נקבע, כי מצבו הכלכלי של המבקש, החשש כי הוא פועל להברחת נכסיו וסיכוייה הנמוכים של התביעה להתקבל – מצדיקים לחייב את המבקש בהפקדת ערובה אשר יהא בה כדי להבטיח, ולו באופן חלקי, את הוצאותיו של המשיב במסגרת ניהול ההליך.
5.
מכאן בקשת הרשות לערער שלפנַי, במסגרתה מבוקש להורות על ביטול החלטת בית המשפט המחוזי, ולפטור את המבקש מהפקדת ערובה.
6.
לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטת בית המשפט המחוזי, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. בית המשפט המחוזי שקל ואיזן, נדרש לטענות הצדדים כדבעי. באיזון שבין זכותו של המבקש לבוא בשערי בית המשפט, לבין אינטרס המשיב בהבטחת תשלום הוצאותיו, מצא בית המשפט המחוזי לקבל את הבקשה בחלקה , ולחייב את המבקש בערובה כאמור. המבקש שב על טענותיו לפני בית המשפט המחוזי, אך אינו מצביע על שגיאה שנפלה בהחלטתו ומצדיקה את התערבותי.
7.
אשר על כן, הבקשה נדחית. ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה בצדה, והיא נמחקת בזאת. המבקש יפקיד אפוא את הערובה כנדרש, בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי.
אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ז באדר התשע"ח (14.3.2018).
ש ו פ ט