פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1970/20
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
רחמים רפאילוב
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד דוד קירשנבוים
2. עו"ד גדעון רוזנר
בקשה
לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת
ר' ברקאי
) בע"ר 55175-06-19 מיום 2.2.2020
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ר' ברקאי ) בע"ר 55175-06-19 מיום 2.2.2020, במסגרתו התקבל ערעורו של המשיב 1 (להלן: המשיב ) על החלטותיה של רשמת בית המשפט (השופטת נ' גרוסמן ) מהימים 4.6.2019, 14.6.2019, 17.6.2018 ו-21.6.2019, בגדרן ביטלה את פסק דינה מיום 14.1.2019, בו הורתה על מחיקת ערעור שהגיש המבקש (ע"א 29613-09-17).
2.
במסגרת הליך הערעור בבית המשפט המחוזי, הגיש המבקש בקשה לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון, התקבלה החלטת רשמת בבקשה והוגשו ערעורים על החלטה זו. בפסק הדין שניתן בערעורים, חויב המבקש בתשלום אגרה והפקדת עירבון בסך 10,000 ₪. ברם, המבקש לא עמד במועד שנקבע בפסק הדין לביצוע האמור. תחת זאת, הגיש הוא לבית משפט זה בקשה לרשות ערעור על פסק הדין, ובמקביל הגיש לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בבקשה לרשות ערעור. ביום 18.12.2018 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה באופן ארעי, ביקש ובהמשך קיבל את תגובת המשיבים לבקשה, ולאחר מכן ביקש את תשובת המבקש לדברים. ואולם, משלא הוגשה תשובה כאמור במועד שנקבע לכך, ומשלא שולמה האגרה והופקד העירבון, ניתן ביום 14.1.2019 פסק דין בו הורתה הרשמת על מחיקת ערעור המבקש, תוך שקבעה כי ככל שבית משפט זה יקבל את בקשתו לרשות ערעור, יחודש הליך הערעור.
3.
ביום 28.5.2019 דחה בית משפט זה את הבקשה לרשות ערעור והותיר על כנו את חיוב המבקש בתשלום אגרה והפקדת עירבון. בעקבות זאת, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק הדין מיום 14.1.2019, בה ציין כי בשל עיכוב הביצוע שניתן בהחלטה מיום 18.12.2018, מחיקת ערעורו נעשתה בשוגג. בהחלטה קצרה מיום 4.6.2019, קיבלה הרשמת את הבקשה והורתה על חידוש הערעור. בתגובה, הגיש המשיב מספר בקשות לביטול ההחלטה ולדחיית הערעור בשל אי-תשלום האגרה, אך אלו נדחו על ידי הרשמת, בציינה כי בית המשפט העליון כבר קיבל את עמדת המבקש והכריע בנושא, הכרעה ממנה אין אפשרות לסטות כעת.
4.
כאמור, בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של המשיב על החלטת הרשמת והורה על מחיקת ערעורו של המבקש. נקבע כי הבקשה לביטול פסק הדין מיום 14.1.2019 הוגשה באיחור רב וכי לא הייתה כל סיבה לבטל את פסק הדין, שכן המבקש לא שילם את האגרה והפקיד את העירבון ואף לא ניתן כל עיכוב לביצוע הוראות אלו, בשים לב לכך שעיכוב הביצוע הארעי מיום 18.12.2018 ניתן עד לקבלת החלטה על פי תגובות הצדדים שיוגשו בענין, אך המבקש נמנע מלהגיש תשובה כפי שהתבקש. בתוך כך, הובהר כי מנוסח החלטות הרשמת משתמע כי זו חידשה את הערעור בהתאם לאמור בפסק הדין מיום 14.1.2019, משסברה בטעות כי בית משפט זה קיבל את בקשת המבקש לרשות ערעור, אף שלא כך היה.
5.
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא מעורר כל שאלה משפטית עקרונית
החורגת מעניינם של הצדדים, וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין .
6.
הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא. המבקש יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3,000 ₪.
ניתנה
היום, כ"א בחשון התשפ"א (8.11.2020).
ש ו פ ט