רע"א 1973/03 אליהו לאה נ. יוסף אמזלג

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט נ' ישעיה) אשר לפיה נדחתה בקשת המבקש לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט.

המבקש ביקש מבית המשפט המחוזי לאכוף על המשיב את פסק הדין שניתן נגדו ביום 6.6.01, המחייב אותו לבצע עבודות בניה והריסה שונות כמפורט בפסק הדין. בית המשפט הגיע למסקנה שאין מקום לנקוט בהליכי ביזיון בית משפט נגד המשיב. זאת מפני שהעבודות שהיה על המשיב לבצע בוצעו לפחות בחלקן, ואף אם הן לא בוצעו במלואן, ההליך בו בחר המבקש אינו ההליך המתאים לכפיית השלמתן. על סמך העדויות שהובאו בפניו, קבע בית המשפט שטענת המשיב כי הוא ביצע את כל העבודות במלואן לא נסתרה. מנגד, לא היה בידי העדויות שהביא המבקש די כדי להוכיח את טענתו. על החלטתו זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

המבקש טוען שבית המשפט שגה כשהעדיף את גרסת המשיב על פני זו שלו מבלי למנות מומחה לבדיקת המצב העובדתי בנכס נשוא המחלוקת. בנוסף, גורס המבקש כי היה על בית המשפט לבכר את עדות השמאי שהובא מטעמו על פני העדויות עליהן בחר לבסס את החלטתו.

לאחר שעיינתי בבקשת הערעור, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות. הבקשה כולה סבה סביב הפעלת שיקול דעתו של שופט הערכאה הדיונית בבחירתו בין העדויות שבתיק וסביב התרשמותו מהעדים ומהראיות שהובאו בפניו. מבחינת פרוטוקול הדיון עולה שהיה לה להחלטת בית המשפט קמא על מה להישען. לא מצאתי אפוא לנכון להתערב בהחלטתו של בית המשפט קמא.

הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה ובנסיבות המקרה, אין צו להוצאות.