פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
1985/03
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
המבקשות:
1. י. ערן
מתכת (1998) בע"מ
2. יתום ציון מתכת בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. אבי רוזן
2. דורון רוזן
3. אינג'ינר עמירם גוטמן
בקשת רשות ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי
בתל אביב-יפו שניתן בתיק ה"פ 1188/02, 1149/02
(מאוחדים) ביום 12.1.03 על ידי כבוד השופטת
הילה גרסטל
בשם המבקשות: עו"ד איסר
הרשקוביץ
בשם משיבים מס' 2-1: עו"ד מיכאלה
באר
החלטה
1.סכסוך בין המבקשות למשיבים מס' 1 ו-2 בענין הסכם שנחתם ביניהם לביצוע עבודות מסגרות בבנין ברחוב עין ורד 4 בתל אביב הועבר להכרעת בורר, הוא המשיב מס' 3. הבורר דן בתביעות ההדדיות שהגישו בעלי הדין וביום 2.10.03 נתן פסק בוררות. המבקשות עתרו לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בבקשה לבטל את פסק הבוררות והמשיבים מס' 1 ו-2 עתרו בבקשה לאשר אותו. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ה' גרסטל), בפסק דינו מיום 12.1.03, דחה את בקשת הביטול שהגישו המבקשות ואישר את הפסק.
המבקשות ביקשו להרשות להן לערער על פסק הדין.
2.המבקשות השתיתו את בקשתן על שתיים מעילות הביטול שבחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן – "החוק"): סעיף 24(8) לחוק – הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו, בכך שניתן ביום 2.10.02, למרות שאמור היה להנתן לכל המאוחר ביום 15.8.02; סעיף 24(10) לחוק – קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד, בכך, שלפי עדותו של מר ציון יתום, מנהלה של המבקשת מס' 2: הבורר קיבל ארוחה וכריך מן המשיב מס' 1 שראוי היה שלא לקבלם; הבורר מסר למשיבים מס' 1 ו-2 מידע אודות שיקים שנמסרו לו בקשר לתשלום שכר טרחתו שראוי היה שלא למסרו; והבורר פנה טלפונית למנהלה של המבקשת מס' 2 כשמתוכן השיחה "השתמע הזמנה מצד הבורר לקבלת שלמונים".
3.דין הבקשה להידחות.
בית המשפט המחוזי דן בטענות המבקשות ודחה אותן אחת לאחת, תוך מתן הנמקה מפורטת ומשכנעת. אשר לטענה כי הפסק ניתן לאחר שעברה התקופה לנתינתו, נקבע שאפילו חרג הבורר מהזמן שנקצב על ידי בעלי הדין למתן הפסק, לא נגרם למבקשות עיוות דין "הן מבחינת התנהלות הבוררות והן מבחינת תוצאת פסק הבוררות". מסקנה זאת מקובלת עלי.
אשר לטענה כי קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל פסק דין סופי שאין עליו ערעור עוד, קבע בית המשפט שאין לתת אמון בעדותו של מר ציון יתום, מנהלה של המבקשת מס' 2: אשר לעדות בענין הארוחה והכריך, קבע ש"עדותו לא עוררה את אמוני"; אשר לעדות בענין מסירת המידע אודות השיקים, קבע ש"הציג גרסה מאוד מבולבלת ולא אמינה"; ואשר לשיחת הטלפון קבע שאינו מאמין "לטענתו של מר ציון יתום בענין שיחת הטלפון עם הבורר - - - התרשמתי ממר ציון יתום באופן שלילי, בעת שהעיד בפני. נראה שמר יתום לא חוסך כל מאמץ כדי להמנע מישום הוראות פסק הבוררות, כפי שלא חסך מאמץ כדי להמנע מקיום הבוררות והשמעתה, אף במחיר הטחת האשמות קשות ובלתי מוצדקות בבורר". משקבע בית המשפט כך הרי שבדין דחה את הטענה. גם במסקנה זאת אין מקום להתערב.
4.הבקשה להרשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, כ"ט בניסן תשס"ד
(20.4.04).
ש
ו פ ט