רע"א 1987/21פלוני נ. פלוני

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ח' וינבאום וולצקי ) ברע"א 27668-02-21 מיו ם 23.2.2021, ש בגדרו נדחתה בקשת רשות ערעור אשר הגישה המבקשת על החלטתו של בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופטת א' מני-גור ) בת"א 3910-08-20 מיום 10.1.2021. בית משפט השלום דחה את בקשת המבקשת למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט במסגרת תביעה שהגישה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים ), וזאת נוכח מסקנתו כי מהחומר הרפואי שהמציאה המבקשת לא עולה ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות.

2.

לאחר שנתתי דעתי לבקשת רשות הערעור ולנימוקיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות מבלי לבקש תשובה.

3.

הבקשה הנדונה נטועה כל כולה בדל"ת אמותיו של המקרה הקונקרטי ולא מצאתי כי החלטותיהן של הערכאות קמא מעוררות שאלה משפטית עקרונית, אשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

כמו כן, לא שוכנעתי כי מתן רשות ערעור דרוש על מנת למנוע עיוות דין, כטענת המבקשת.

4.

כידוע, הדרך העומדת בפני תובע להוכיח עניין שברפואה במסגרת תביעה על-פי חוק הפיצויים, היא באמצעות הגשת בקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט (ראו: סעיף 6א לחוק הפיצויים). פועל יוצא הוא כי דחיית בקשה למינוי מומחה כאמור תשלול מהתובע את האפשרות להוכיח את טענתו לקיומה של נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. לא בכדי אפוא נקבע כי בית המשפט ימנה מומחה רפואי מטעמו אם שוכנע כי קיימת אך ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונת הדרכים (ראו: רע"א 1338/90

שיק נ' מטלון , פ"ד מד(2), פסקה 7(ג) (23.4.1990); רע"א 3497/98

רזין נ' המגן חברה לבטוח בע"מ , פ"ד נב(5) 136, פסקה 3 (12.11.1998); רע"א 3007/12

פלונית נ' הראל

חברה

לביטוח בע"מ , פסקה 9 (30.05.2012) (להלן: פלונית ); אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי הדין וחישוב הפיצויים

595–596 (מהדורה חמישית, 2020)).

5.

ואומנם, רבות נכתב על אודות הגישה הליברלית שעל בית המשפט לנקוט ביחס לשאלה אם קיימת ראשית ראיה כאמור, וזאת על-מנת שלא לחסום בפני התובע את הדרך היחידה האפשרית העומדת בפניו, כאמור, להוכיח את נכותו הרפואית (ראו למשל: רע"א 963/13

פלוני נ' "הפול" חברה לביטוח בע"מ , פסקה 9 (23.5.2013); רע"א 5070/13

פלוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ , פסקה 7 (18.11.2013); יוסף שפירא ודוד נהיר "שיקולים במינוי מומחה מטעם בית המשפט"

רפואה ומשפט 3 8 28, 34 (2008); ריבלין, בעמודים 595–598.

6.

ואולם, על אף האמור, נקבע כי אין בגישה ליברלית זו "כדי לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם אמנם

מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית המשפט" (עניין

שיק , פסקה 7).

7.

בענייננו, הן בית המשפט השלום והן בית המשפט המחוזי עיינו בכל החומר הרפואי שהגישה המבקשת והגיעו למסקנה כי אין בחומר האמור אף לא ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונת הדרכים שעברה המבקשת. קביעה זו, הנטועה, כאמור, בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנן, אינה מצדיקה התערבות במסגרת ערעור ב"גלגול שלישי" על פי אמות המידה שנקבעו לכך בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ובפסיקה של בית משפט זה. זאת, אף אם ניתן היה להגיע לתוצאה אחרת מזו שאליה הגיעו הערכאות קמא, ובלבד שלא נגרם עיוות דין – כפי ששוכנעתי בענייננו.

.

8.

בהקשר זה, לא למותר להעיר כי המבקשת נסמכת בבקשתה על מספר החלטות של בית משפט זה, ואולם, אין הנדון דומה לראיה. כך, הן ההחלטה בעניין פלונית , והן ההחלטה בעניין ה"פול" , עניינן בבקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה, וכידוע, ההלכות בדבר התערבות ערכאת הערעור במקרים מעין אלה שונות באופן מהותי מהתערבות ב"גלגול שלישי". כמו כן, בפסקי הדין הנוספים עליהם נסמכת המבקשת (עניין רזין ורע"א 5495/95 נקש נ' דולב, חברה לביטוח בע"מ

(11.9.1996)) נלמדה ראשית הראיה מעצם מהות הפגיעות שאירעו לתובעים שם, מה שהצדיק באופן חריג את התערבות ערכאת הערעור ב"גלגול שלישי". כך, במקרה הראשון

נדונה תביעתו של תובע אשר סבל כתוצאה מהתאונה, בין היתר, משבר באגן , ואף אושפז שבעה ימים בשל התאונה, ובמקרה השני נדון מקרה של תובע שאושפז במשך יומיים בשל פגיעת ראש הכוללת זעזוע מוח והיותו מבולבל. אציין כי, ככלל, פגיעות מעין אלה מהוות, כשלעצמן, ראשית ראיה לאפשרות של קיומה של נכות, על אחת כמה וכמה במקרים המצריכים אשפוז, והדברים ברורים.

9.

בשים לב לכל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי .

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.