רע"א 2000/08 שלמה פיוטרקובסקי נ. יגאל ארנון

1.

דעתי היא שטרם הגיעה השעה שערכאת הערעור תתייחס לסוגיית האגרה בהליך של המרצת פתיחה התלוי ועומד בין בעלי הדין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. שני טעמים לכך:

א.

לפני בית המשפט המחוזי תלויה בקשה (בש"א 11339/06) שהגיש המשיב (הוא המבקש בהמרצת הפתיחה) בה הוא עתר "לפטור משומה לצורכי אגרה ולקביעת אגרה". מבקשת רשות הערעור עולה כי הבקשה שהגיש המשיב טרם הוכרעה. נראה, כי כאשר תיפול הכרעה בבקשה (או בבקשה אחרת, אם תוגש, בנושא האגרה) ניתן יהיה להביא העניין לפני בית משפט זה.

ב.

בהחלטתו של בית המשפט המחוזי (כבוד הנשיא א' גורן) מיום 17.2.08, אשר נגדה הוגשה הבקשה דנא, נאמר כי "תינתן לצדדים אפשרות להתייחס לשאלה זו [של האגרה] בע"פ עם חידוש הדיון". אכן, המשפט המצוטט בא לאחר משפט קודם בו הביע בית משפט קמא את דעתו כי "לבעל דין שכנגד אין מעמד בנושא תשלום האגרה". גם אם קיים ספק באשר לנכונותה של אמירה זו, הרי מיד אחר כך קבע בית המשפט, כאמור, כי בעלי הדין יוכלו להתייחס לנושא האגרה. אף מדברים אלה עולה שנושא האגרה טרם הוכרע וכי תינתן זכות טיעון בנושא למבקש [הוא המשיב בהמרצת הפתיחה].

שילובם של שני הטעמים האמורים מביאני לכלל מסקנה כי אין סיבה שבית משפט זה ייזקק לנושא שבמחלוקת בשלב הנוכחי, שכן עדיין לא נפלה הכרעה בעניין בערכאה הדיונית.

2.

הנחתי היא כי בית המשפט המחוזי יידרש לעניין האגרה בהקדם, וודאי לפני שידון בסוגיות דיוניות ומהותיות אחרות, אשר הדיון בהן צריך לבוא, מטבע הדברים, לאחר הכרעה בשאלת האגרה.

3.

הבקשה לרשות ערעור נמחקת איפוא, בלא שהמשיב נדרש להשיב. כמובן, שלמבקש שמורות מלוא טענותיו.