רע"א 2017/05 ואיל ספורי נ. קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י

במסגרת תביעת רשלנות רפואית, דחה בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטת י' וילנר ) את בקשת המבקשים להוציא מתיק בית המשפט חוות-דעת רפואית מטעם המשיבה, בתחום הזיהומי, של פרופ' אשכנזי. בית המשפט קבע כי אין מניעה להגיש חוות דעת נוספת או משלימה כחלק מחומר הראיות של בעל דין – ובלבד שהדבר נעשה במידה סבירה; בית המשפט קבע כי אין בהגשת חוות הדעת במועד שבו הוגשה כדי לגרום נזק למבקשים, הואיל ומועד ההוכחות נדחה ממילא.

כנגד החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור. המבקשים מטעימים כי בתחום הזיהומי הגישה המשיבה חוות דעת של מומחה אחר – פרופ' רובינשטיין – וכי חוות הדעת הנוספת צורפה לתיק המוצגים מטעם המשיבה בלא שקדמה לכך בקשה מתאימה. לטענתם, חוות הדעת הנוספת הוגשה באיחור רב, יש בה משום הרחבת חזית ו"מקצה שיפורים", והיא גורמת לבזבוז זמן שיפוטי. המשיבה, מצדה, טוענת כי הצורך בהגשת חוות הדעת הנוספת נובע מהתנהלותם של המבקשים עצמם, ובפרט, צירוף חוות דעת רפואיות, העלאת טענות חדשות ותיקון כתב התביעה - הכל בשלב מאוחר. לדבריה, חוות-הדעת הנוספת איננה בבחינת שינוי חזית, והיא מתייחסת לחוות דעת משלימה שהוגשה מטעם המבקשים ולחומר רפואי שאותר לאחר חיפושים קדחתניים. המשיבה סבורה כי לפי הוראות הדין והפסיקה, עומדת לבעל דין זכות להגיש חוות דעת רפואית נוספת.

דין הבקשה להידחות. לערכאה המבררת נתון שיקול דעת רחב בעניינים כגון דא. בהתחשב בהשתלשלות העניינים במקרה זה, כפי שתואר בתגובת המשיבה, אינני מוצא כי קמה עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט קמא, להתיר למשיבה את הגשת חוות הדעת הנוספת.

הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בשכר טרחת עורך-הדין של המשיבה בסכום של 5,000 ש"ח.