פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2020/13
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקש:
מרדכי שחורי
נ ג ד
המשיב:
משרד הבטחון - קצין התגמולים
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 17.02.2013 בע"א 28019-07-12 שניתן על ידי כבוד
סגן הנשיא השופטת ש' דברת, השופטת ר' ברקאי, והשופט א' ואגו
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (ס' הנשיא השופטת ש' דברת , השופטת ר' ברקאי והשופט א' ואגו בע"א 28019-07-12 מיום 17.2.2013.
1.
המשיב לקה בנפשו עקב מלחמת יום הכיפורים והחוויות הקשות שנחשף אליהן במהלכה. תביעה שהגיש בשנת 1977 למשיב לצורך הכרה בו לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (להלן: החוק ) נדחתה.
2.
בשנת 1979 עתר המבקש בהליך לפי סעיף 35 לחוק למתן החלטה חדשה בעניינו על יסוד ראיה חדשה. בחודש פברואר 1980 קיבלה ועדת הערעורים את טענותיו של המבקש ושינתה מהחלטתו הקודמת של המשיב. משכך החל המבקש לקבל תגמולים מהמשיב מחודש מאי 1979. בין 1.3.1976 לבין 30.5.1979 קיבל המבקש תגמולים מהמוסד לביטוח לאומי.
3.
רק בשנת 2009 עתר המבקש לפני המשיב לקבלת תשלומים רטרואקטיביים ממועד הפגיעה ועד תחילת קבלת התגמולים מהמוסד לביטוח לאומי, קרי למשך פרק זמן של כשנתיים ומחצה, זאת על יסוד סעיף 18(ו) לחוק.
4.
קצין התגמולים וועדת הערעורים דחו עתירה זו מהטעם שסעיף 18(ו) כלל אינו חל בעניינו של המבקש משני טעמים: הראשון , עובדתי, חוות דעת רפואית שלא נסתרה קבעה שהמבקש היה כשיר להגיש תביעה במועד. השני, משפטי, סעיף 18(ו) לחוק אינו חל לגבי תגמולים המשולמים עקב הליך לפי סעיף 35 לחוק, שכן מדובר ב"משטרים" שונים ולשונו המפורשת של סעיף 35 לחוק מאפשרת תשלומים רטרואקטיביים למשך שנה אחת בלבד.
5.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהגיש המבקש על החלטת ועדת הערעורים בשל אותם נימוקים שנזכרו לעיל, בהדגישו כי הוראת סעיף 35 לחוק ברורה ומפורשת לעניין תשלומים רטרואקטיביים. בית המשפט המחוזי ציין כי פסיקה חוזרת ונשנית הטעימה כי מקום בו חל סעיף 35 לחוק לא יחול "משטר" התשלומים הרטרואקטיביים המעוגן בסעיף 18(ו) לחוק [ראו למשל: החלטתו של השופט נ' הנדל ברע"א 7959/10 וידר נ' מדינת ישראל
(7.11.2011)].
6.
המבקש עותר לפני כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי תוך שהוא מדגיש את נסיבותיו הקשות והסבל שנגרם לו ולמשפחתו כמו גם את התנהלות המשיב, אשר חרף עמדתו הוכר המבקש לאחר מספר שנים כ"נכה" לפי החוק.
7.
לאחר שעיינתי בבקשה ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להיזקק לתשובת המשיב. מדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" הניתנת במשורה, מקום בו הצליח המבקש להצביע על שאלה משפטית עקרונית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים הקונקרטיים [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982); עוד רעו: רע"א 3803/12 פלוני נ' קצין התגמולים (15.7.2012)].
8.
במקרה דנן, לא מתעוררת כל שאלה משפטית, שכן כפי שציין בית המשפט המחוזי הוראות החוק ברורות ומפורשות ואינן טעונות כל פרשנות נוספת. כפי שציין השופט הנדל
בהחלטתו ברע"א 7959/10 מדובר בהוראות חוק קוגנטיות אשר למבקש אין זכות מוקנית כי קצין התגמולים יחרוג מהן. מקום בו ניתן התגמול מכוח תיקון טעות לפי סעיף 35 לחוק ניתן לאפשר תשלום רטרואקטיבי למשך שנה אחת בלבד.
9.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקש תשובה איני עושה צו להוצאות.
ניתנה
היום, ח' באייר תשע"ג (18.4.2013).
ש ו פ ט