רע"א 2032/00 נעמה נסייר נ. הפטריאך היווני אורתודוקסי של י-ם

1.המבקשים תבעו את המשיבים בבית המשפט המחוזי בנצרת. בתובענתם טענו כי המשיבים 1 ו2- מחזיקים במקרקעין השייכים לעדה האורתודוקסית בארץ, כנאמנים עבור בני העדה, וכי המשיבים 1-2 הפרו את חובת הנאמנות המוטלת עליהם, העבירו את המקרקעין לבעלותם האישית, ומכרו למשיבה 3 מאות דונמים מן המקרקעין תמורת סכום בלתי סביר.

במהלך ברור המשפט פנו המבקשים לבית המשפט המחוזי בבקשות להזמנת עדים, בהם עדים לא הקדימו והגישו תצהירי עדות ראשית. בין השאר נתבקש בית משפט קמא להתיר את הזמנתו של עורך דין, המשמש כבורר, בסכסוך בין בעלי המניות של המשיבה 3, וכן להתיר את הזמנתם של פקידי בית משפט המחוזי בנצרת, בירושלים ובתל אביב, על מנת שיגישו עותקים של תיקים שנדונו בבתי משפט אלה, ואשר ענינם, כך נטען, נוגע למקרקעין נשוא התובענה.

2.בית המשפט המחוזי (כב' השופט נ' ממן) התיר את זימונם של שניים מן העדים, ודחה את הבקשות האחרות. בית המשפט נימק קביעתו זו בכך שעדים אלה האחרונים "אינם נוגעים לענין". הזמנתם של עדים אלה, כך הובהר, מכוונת לאפשר הגשתם של תיקי בית משפט, העוסקים בסכסוך שנתגלע בין המשיבה 2 לבין המשיבה 3. סכסוך זה, כך פסק, אינו נוגע לעילת התביעה ועל כן אין לזמן עדים אלה. כמו כן דחה בית המשפט את הבקשה להגיש, באמצעות עדים, תיקי בית משפט במסגרתם הועמדו לדין אנשי כמורה הנמנים על המשיבה 2. גם בתיקים אלה, כך פסק בית המשפט, אין משום ראיה, שיכולה לסייע למבקשים בתובענתה.

כנגד החלטה זו מכוונת בקשת רשות הערעור. המבקשים טוענים כי העדים, שהזמנתם נתבקשה, הם עדים רלוונטיים, שעדותם נוגעת לליבה של המחלוקת בין הצדדים וחיונית לבירור האמת. למיצער, מבקשים הם כי יותר להם להגיש עותקים מאושרים של תיקי בית המשפט, ללא צורך בהופעת העדים.

3.לא מצאתי מקום להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא. בית המשפט סבר, בשלב הנוכחי של הדיון, כי העדויות המבוקשות אינן רלוונטיות. חזקה על בית המשפט כי אם יתברר לו, במהלך המשפט, כי אותן עדויות, או חלק מהן, נוגעות לענין המתברר בפניו, הוא יתיר את שמיעתן.

אשר לתיקי בית המשפט עליהם מבקשים המבקשים להתמקד, מציעים המבקשים להפקיד את התיקים האמורים בבית המשפט. נראה לי כי בכך יש כדי להסיר את החשש, כי אם יתברר שיש צורך בעדויות אלה, לא יהיו התיקים מונחים לפני בית המשפט ויש כדי להבטיח כי במידת הצורך יוצגו כראיה.

כיוון שכך, הבקשה נדחית.

מאחר שלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.