פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2036/07
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשים:
1. מנורה חברה לביטוח בע"מ
2. אורי אביאור-סוכן ביטוח
נ ג ד
המשיבים:
1. תכשיטי עולם הכסף
2. נלי ליאור
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי
בתל אביב-יפו בבר"ע 2622/06 שניתנה ביום 15.2.07
על-ידי השופטת שרה דותן
בשם המבקשים:
עו"ד זיו כהן,
עו"ד אלישע אטיאס
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת דותן) בבר"ע 2622/06 מיום 15.2.07, בגדרה נדחה ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (השופט קידר) בת"א 14349/05 מיום 21.9.06.
ב.
(1) לפי המתואר בבקשה, הגישו המשיבים ביום 3.2.05 כתב תביעה כנגד המבקשים בגין נזקי פריצה לבית עסק לממכר תכשיטים, אשר בוטח אצל המבקשים. התביעה הוגשה ימים מספר בטרם חלפה תקופת ההתיישנות. בד בבד הגישו המשיבים בקשה לפטור מתשלום אגרת בית משפט. ביום 20.3.05 הגישו המבקשים כתב הגנה. ביום 12.7.05 החליט בית המשפט (בש"א 154222/05; הרשם גבאי) למחוק את הבקשה לפטור מאגרה, תוך שנקבע כי המבקשים רשאים להגיש בקשה חדשה. לא נקבע בהחלטה מועד לתשלום האגרה. משלא הוגשה בקשה חדשה מטעם המשיבים, הורה בית המשפט ביום 10.8.05 למחוק את התביעה, מן הטעם שלא שולמה אגרה.
(2) ביום 1.3.06 הגישו המשיבים – אשר לטענתם פסק הדין המוחק את התביעה לא הומצא להם - בקשה נוספת לפטור מאגרה בהליך שנמחק. ביום 23.5.06 החליט בית המשפט לפטור את המשיבים מתשלום אגרה, והתיק נקבע לקדם משפט. ביום 16.8.06, נודע למבקשים, לטענתם לראשונה, על השתלשלות ההליכים, ובתגובה הגישו בקשה להבהרת ההחלטות לפטור את המשיבים מתשלום אגרה ולקיום קדם משפט בתביעה שנמחקה. במקביל, ולטענתם מחמת זהירות, הגישו המבקשים ביום 21.8.06 כתב הגנה. ביום 21.9.06 החליט בית המשפט (ת"א 14349/05; השופט קידר) על ביטול המחיקה מחוסר מעש - כלשונו.
(3) כלפי החלטה זו הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בטענה, כי החלטת בית המשפט השלום ניתנה בהליך שאינו קיים עוד, וכפועל יוצא מכך בחוסר סמכות. בית המשפט המחוזי קבע, כי אין חולק שהחלטת בית משפט השלום שגויה, אך עם זאת, מאחר שלא הובא לידיעת המשיבים פסק הדין המוחק את תביעתם נקבע, כי רשאי היה בית משפט השלום לדון "בבקשה לביטול פסק הדין ויש לראות את החלטתו כי אכן דן בבקשה זו...". צוין, כי המשיבים הופטרו מחובת תשלום האגרה, ומשכך רשאי היה בית המשפט להבהיר את התוצאה ולהורות על ביטול המחיקה.
(4) מכאן בקשת רשות הערעור.
ג.
בבקשה נטען, כי ידיעתו של צד להליך על פסק דין או החלטה, אין בה כדי להעניק להם תוקף או לשלול את תוקפם. נטען, כי ככלל אין לבית המשפט סמכות להחיות תביעה לאחר שנמחקה, בפרט מקום שההליכים חודשו לאחר פרק זמן ממושך - 9 חודשים. נטען, כי המשיבים לא עירערו על פסק הדין שהורה על מחיקת התביעה, ולא הגישו כל בקשה לביטולו, ובהגישם בקשה בהליך שלא קיים עוד - פעלו בניגוד להליך התקין. נטען, כי מאחר שהתביעה נמחקה בשל אי תשלום אגרה, ולא מחמת חוסר מעש – כפי שקבע בית המשפט בשגגה - חולשת עליה תקנה 13(ו) לתקנות בית המשפט (אגרות), תשמ"ח – 1987, הקובעת, כי במחיקת ההליך, רואים אותו כאילו לא הוגש. המבקשים מדגישים, כי הגם שעסקינן בהחלטה פרוצדורלית, יש לה השלכות מהותיות, באשר מועד הגשת התביעה המקורית (שנמחקה) היה כשלושה שבועות לפני התיישנותה, ומכאן שבמועד בקשת הפטור כבר התיישנה.
ה.
(1) איני רואה מקום להיעתר לבקשה. המבקשים הציגו את הפרשה "כטעות זועקת" העשויה "לערער את שיטת המשפט הישראלי", לא פחות. סבורני כי "הנשק הגרעיני" שהופעל אינו מתאים ליעד צנוע כמו ענייננו זה. המדובר בגלגול רביעי של הנושא אחרי הרשם בבית משפט השלום, בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, והוא אינו מאלה הבאים בגדר הנושאים שבגינם ניתנת רשות ערעור שבגלגול שלישי (וכאן רביעי) לבית משפט זה (ר" ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה ) , פ"ד לו(3) 123 (מ"מ הנשיא - כתארו אז - שמגר)) . כנודע, "בערעור ברשות אין בוחנים, אם ההלכה המשפטית הקיימת יושמה בצורה נכונה; הערעור ברשות נועד לבירורן של שאלות משפטיות בעלות משמעות וחשיבות כלליות..." (רע"א 385/93 בית נח - בית החלמה מזור בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות , פ"ד מז (3) 221, 222 (הנשיא שמגר)); זאת - שכן "לו אמת המידה לערעור נוסף הייתה העובדה שבסוגיה שבפני בית המשפט טמונה האפשרות לבחון אם ההלכה הקיימת יושמה בצורה נכונה, היה צריך להעניק רשות ערעור שני בכל מקרה, שהרי תמיד - להוציא מקרי פשרה - יש צד אחד בהתדיינות אזרחית שאינו שבע רצון מן התוצאה" (פרשת בית נח , שם). ובמקום אחר קבע השופט ש' לוין, כי "בין אם צדק ובין אם שגה בית המשפט המחוזי באופן בו יישם את ההלכות אותן מזכירות המבקשות בבקשתן - ועל כך איני מחווה דעה - אין העניין נשוא הבקשה מעלה כל שאלה המצדיקה דיון בגלגול שלישי" (רע"א 6162/00 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' מכבשי הנגב ציוד (לא פורסם), וראו גם דבריו בספרו תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, סעיף 185 בעמ' 179 ; רע"א 4976/96 אומגה סחר בינלאומי וכח אדם בע"מ נ' ואזנה
(לא פורסם) – הנשיא ברק; רע"א 732/05 אפוטרופוס הכללי נ' סלמה (טרם פורסם) (השופטת נאור)). במקרה דנא גם המדובר בהחלטה שאינה מסיימת את התיק, ויש אף לכך משמעות (לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות
יסוד , עמ' 181-180).
(2) לא אכחד, כי סבורני שבית משפט השלום (אף כי החלטתו לא נומקה) ובית המשפט המחוזי (שהתרשם מכך שהרשם בבית משפט השלום סבר כי המשיבים פטורים מחובת תשלום אגרה), פעלו בראש ובראשונה על פי מה שנראה להם כצודק בנסיבות, אשר הסתבכו במידה מסוימת כפי שתואר מעלה. כה אמר השופט ברנזון בע"א 189/66 עזיז ששון נ' "קדמה" בע"מ פ"ד כ (3): "הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר מינן. הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את עניינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל הדין האחר, ועל בית המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות". אכן, אולי לא כימים ההם ימים אלה כתום ארבעים שנה של התדיינויות מייגעות מעל למצופה, אך עדיין התערבות בגלגול שלישי בהחלטה בעניין סדרי הדין תהא נדירה מאוד, במיוחד כשהמדובר בהחלטה הפותחת שערי בית משפט.
ו.
אין בידי איפוא להיעתר לבקשה.
ניתנה
היום, כ"ג באב תשס"ז (7.8.07).
ש ו פ ט