פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2068/14
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
אנטון ליוס
נ ג ד
המשיבה:
מתכות הקריה א.ב בע"מ
בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית
המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטים ש' שטמר, ב' בר-זיו וע' זרנקין)
בתיק ע"א 1650-10-13 מיום 16.2.2014
בשם המבקש:
עו"ד ויקטור מנסור
החלטה
1.
המשיבה הגישה נגד המבקש, עורך-דין במקצועו, תביעה לבית משפט השלום בקריות לתשלום סך של 272,831 ש"ח כסכום שגבה עבורה בתיקי הוצאה לפועל שונים שבהם ייצג אותה ולא העביר לה. המבקש, מצידו, הגיש נגד המשיבה תביעה נגדית על סך של 200,000 ש"ח בגין שכר טרחה שהמשיבה חבה לו, לשיטתו. בית משפט השלום (כב' סגן הנשיא ע' נווה ) מינה מומחה מטעמו. לאחר שהוגשה חוות דעתו והוא נחקר עליה, ועל סמך חומר הראיות שבא לפניו, קיבל בית משפט השלום את תביעת המשיבה; חייב את המבקש לשלם לה סך של 202,214 ש"ח; ודחה את תביעת המבקש בקובעו כי היא לא הוכחה. המבקש לא השלים עם פסק הדין וערער עליו לבית המשפט המחוזי. לאחר שנתן דעתו לטענות הצדדים ולחומר הראיות, קבע בית המשפט המחוזי (כב' השופט ע' זרנקין בהסכמת השופטות ש' שטמר ו ב' בר זיו ), על דרך ההערכה, כי יש להפחית מסכום החיוב שקבע בית משפט השלום סך של 68,560 ש"ח – המשקף 20% מהסכום שגבה המבקש עבור המשיבה – ומע"מ כנגד חשבונית. מכאן הבקשה שלפניי המכוונת, בעיקרו של דבר, לכך שבית המשפט המחוזי חייב את המשיבה לשלם למבקש שכר טרחה על דרך ההערכה, בלא שהסכומים הוכחו לו באופן פרטני.
2.
דין הבקשה להידחות באשר אין היא עומדת באמת המידה המחמירה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" כפי שנקבעה ב ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982). הטענות המועלות בבקשה נוגעות לאופן יישומה של ההלכה הפסוקה הנוגעת לפסיקה על דרך ההערכה בהקשר הקונקרטי של פסיקת שכר טרחת עורך-דין. המדובר ביישום פרטני של ההלכה בנושא זה, ולא מצאתי כי היא מצדיקה רשות ערעור ב"גלגול שלישי" לפי אמת המידה הנוהגת. לא למותר לשוב ולהזכיר כי אף אם אניח לטובת המבקש – ואין אני אומר שאלה הם פני הדברים – כי נפלה טעות בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, הלכה היא כי טעות כשלעצמה אינה מקימה עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".
הבקשה נדחית אפוא, ללא צו להוצאות.
ניתנה היום, ו' בניסן התשע"ד (6.4.2014).
ש ו פ ט