רע"א 2089/11 יורם הרמלח נ. כונס הנכסים הרשמי

1.

לא מצאתי ממש בבקשת רשות הערעור בה מלינים המבקשים על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד סגנית הנשיאה ו' אלשיך) לחייב את המבקשים, ובעיקר את המבקשת 2 (להלן – המבקשת), להמציא מידע מסוים במסגרת הליך פשיטת רגל המתנהל לגבי בן זוגה, הוא המבקש 1 (להלן – החייב).

2.

עיינתי בבקשה לקבלת מידע שהגיש המנהל המיוחד לנכסי החייב (הוא המשיב 2) ולא שוכנעתי שמדובר בבקשה גורפת או מכבידה. זאת, על רקע נתונים מסוימים הנוגעים להליך פשיטת הרגל ולנכס מסוים שהיה בבעלותם של בני הזוג.

3.

צו כינוס ניתן על החייב בשנת 2008. כשלוש שנים לפני כן העביר החייב את זכויותיו בדירת המגורים של בני הזוג (להלן – הדירה) לרעייתו (המבקשת). עד להעברה היה כל אחד מן השניים בעלים של מחצית הזכויות בדירה. כשנה וחצי לאחר שהחייב העביר את זכויותיו למבקשת היא מכרה את הדירה לצד שלישי. בבקשתו של המשיב 2 בפני בית משפט קמא הוא עתר לחייב את המבקשים ליתן מידע באשר לתמורה שקיבלה המבקשת עם מכירתה של הדירה. כמו כן נתבקשו אסמכתאות לגבי התשלום ופרטים לגבי חשבון הבנק בו הופקדו כספי התמורה, כולל דפי חשבון. עוד נתבקשו פרטים לגבי חשבון הבנק של המבקשת בו מופקדת משכורתו של החייב, כולל דפי חשבון.

4.

משמדובר במידע הנוגע לדירה שהייתה בעבר בבעלות חלקית של החייב וכן למשכורתו, ברי כי המנהל המיוחד זכאי לקבלתו של המידע. המבקשים טוענים כי על פי הסדר דיוני שנעשה עם המשיבה 2 טרם הגיעה העת לחשיפה של המידע המבוקש. אכן, נעשה הסדר דיוני מסוים בין המשיב 2 לבין המבקשים, אך ברי שבמקרה דנא אין הוא מחייב את בית המשפט. יש לזכור שעסקינן בהליך פשיטת רגל הנוגע באופן ישיר לנושיו של החייב, ואשר יש לו פן ציבורי, משום שמדובר בחדלות פירעון. אף אם אניח לצורכי הדיון שהחלטת בית המשפט לא תאמה את ההסדר הדיוני, רשאי הוא היה לסטות ממנו.

5.

הבקשה נדחית בלא שנתבקשו תשובות.