רע"א 2092/98 שפר דליה נ. מנהל מינהל החשמל ,משרד התשתיות הלאומיות

מקובלת עלינו השקפת הערכאות הקודמות, כי במסגרת ערעור על החלטת מנהל מינהל החשמל, לפי סעיף 48 לחוק משק החשמל, התשנ"ו1996-, מוסמך בית-משפט השלום לאשר את החלטת המנהל, או לבטלה, או גם לאשרה בתנאים, אך איננו מוסמך לפסוק לבעל המקרקעין פיצוי כספי בגין ביצוע ההרשאה להיכנס למקרקעיו.

בערעורם לפני בית-משפט השלום אכן השיגו המבקשים על צדקת החלטתו של המנהל ליתן לחברת החשמל הרשאה להיכנס למקרקעיהם. אך מראשית הדרך, וכך גם בטיעונם לפנינו, הבהירו המבקשים כי עניינם הממשי אינו בביטול ההרשאה, אלא בפסיקת פיצוי בגינה. על רקע עמדה זו החליט בית-משפט השלום למחוק על הסף את ערעורם של המבקשים וערעורם של המבקשים כנגד החלטה זו נדחה ברוב דעות. עיינו בנימוקיהם המפורטים של השופטים בעלי דעת הרוב בבית המשפט המחוזי ונחה דעתנו כי אין עילה מוצדקת להרשות למבקשים הגשת ערעור נוסף לבית משפט זה.

בפני המבקשים פתוחה הדרך לתבוע פיצוי, אם בידם עילה לכך, לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, על פגיעתה של תמ"א10/ בשווי מקרקעיהם. כן שמורה זכותם לתבוע פיצוי מחברת החשמל, לפי סעיף 50 לחוק משק החשמל, בגין נזק ישיר שייגרם - אם ייגרם - למקרקעיהם כתוצאה מביצוע העבודות נשוא ההרשאה.

הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, ועל רקע אופי המגעים שהיו בין הצדדים בראשית הדרך, נימנע מעשיית צו להוצאות.