פרטי ההליך
רע"א
2095/97 - ד'
בפני:
כבוד השופט
א' גולדברג
המבקשת:
דורה מפעלי רקמה ושווק בע"מ
נגד
המשיב
:
בנק לאומי לישראל בע"מ
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו בע"א 1582/95 מיום
5.2.97 שניתן על ידי כבוד השופטים:
אבן-ארי,
בר-אופיר,
אחיטוב
החלטה
איני מוצא מקום לדיון בערכאה שלישית.
גם בהנחה כי כתב התביעה המתוקן אכן הוגש כדין על פי הרשות שנתן בית משפט השלום (בהחלטתו מיום 22.12.94), הרי שעילת התביעה בה בדבר "כפיית התובעת לפתוח תכניות חסכון כתנאי להעמדת אשראי והמשך אשראי", היא חוזית ולא נזיקית . בסעיף 12.3 לכתב התביעה המתוקן מאזכרת המבקשת את סעיף 7 לחוק הבנקאות (שרות לקוח) התשמ"א1981 -, ובהמשך (סעיף 12.3. א.) היא מציינת כי לטענתה "מאחר והתניית שרות בשרות היא עבירה פלילית המהווה עסקה בלתי חוקית (בהוראת חוק הבנקאות הנ"ל), הרי שתוכניות החסכון שרכישתן נכפתה על החברה הינן עסקות בלתי חוקיות הבטלות על פי סעיף 30 לחוק החוזים חלק כללי, התשל"ג1973 -".
יתרה מזו, נראית לי טענת בא כוח המשיב כי גם הגדרת התביעה כ"עילה נזיקית " לא תועיל למבקשת. שכן, מרוץ ההתיישנות בגין השקעת הכספים בתוכניות החסכון, עקב התניית שרות בשרות, הוא מועד השקעת הכספים, מועד זה בו פעלה המבקשת על סמך ההתניה, ידוע ומוגדר, והוא המועד בו ארע הנזק. מועד התגבשותו הסופית של היקף הנזק, אינו רלבנטי כלל, לענין מועד הארוע
לצורך סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין. לענין מועד גילויו של הנזק, הרי ידעה המשיבה על פתיחת תוכניות החסכון, ו"ממילא לא ניתן לומר כי 'לא נתגלה נזק ביום שאירע', כאמור בסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין..." (ע"א 4600/91 מוסקוביץ נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מח (3) 455, 460; וכן ראה ע"א 4954/94 מינהל מקרקעי ישראל נ' מזרחי, שטרם פורסם).
כן לא מצאתי כי טעו שתי הערכאות כשהגיעו למסקנה כי התביעה התיישנה, בכל הנוגע לטענת התרמית וטענת הכפיה .
לפיכך נדחית הבקשה.
המבקשת תשלם למשיב שכר טרחת עורך-דין בסך 3000.- ש"ח.
ניתנה היום, ב' בשבט
תשנ"ח (29.1.98).
ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97020950.
D07