פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
21/09 -
א'
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקשת:
קשת בענן נתב"ג פרויקטים
בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
קפה לנדוור בע"מ
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 10.12.08 בבר"ע 2220/08 (בש"א
21895/08) שניתן על ידי כבוד השופט נ' ישעיה
ובקשה למתן סעד
זמני
בשם המבקשת:
עו"ד אליהו נאמן
החלטה
כנגד המבקשת נפתח תיק הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב – יפו, במסגרתו נפתחו כנגדה הליכי כינוס נכסים, לשם מימושו של משכון שנרשם לטובת המשיבה על מתקן בר קפה שבבעלות המבקשת. הגם שהבקשה שבפניי נעדרת רבים מהפרטים הרלוונטיים לדיון בה, ניתן לדלות ממנה כי במסגרת הליכי הכינוס, אישר ראש ההוצאה לפועל את בקשת המשיבה לאישור מכר בר הקפה. הגם שהמבקשת אינה מצרפת את החלטות ראש ההוצאה לפועל הרלוונטיות לעניינה, ואף אינה מתייחסת אליהן מפורשות, ניתן להבין מהבקשה כי בקשותיה לעיכוב הליכי הכינוס נדחו.
עוד ניתן להבין מהבקשה כי המבקשת פנתה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בבקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל (בר"ע 2220/08). במסגרת בקשת רשות הערעור הגישה המבקשת בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל (בש"א 21895/08).
ביום 10.12.2008 דחה בית המשפט המחוזי (כבוד השופט נ' ישעיה) את הבקשה לעיכוב ההליכים, בקבעו כי לא מצא מקום להיעתר לה.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט המחוזי משלא עיכב את הליכי הכינוס עד להכרעה בבקשת רשות הערעור, לאור הנזק שייגרם לה מהמכר ולאור הסיכויים הגבוהים לקבלת בקשת רשות הערעור. בד בבד עם בקשת רשות הערעור הגישה המבקשת בקשה למתן סעד זמני, לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל עד להחלטה בבקשה לגופה.
דין בקשת רשות הערעור להידחות, וזאת אף מבלי לקבל את תגובת המשיבה.
כפי שמורה תקנה 471(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על העותר לקבלת סעד זמני בשלב הערעור להראות כי נתקיימו "טעמים מיוחדים" אשר יצדיקו היענות לבקשתו. במסגרת זו מוטל על המבקש הנטל – שאיננו קל – להראות כי סיכויו לזכות בערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן ברור (ראו, למשל, ע"א 7370/06 שני נ' ברדיצבסקי
(לא פורסם, 29.1.2007)).
בענייננו, לא מצאתי בבקשת המבקשת טעמים מיוחדים אלו, בגינם ראוי היה שבית המשפט המחוזי ייענה לבקשתם. הגם שהמבקשת מצניעה עובדה זו בבקשתה, הרי שעולה ממנה כי למעשה הסכימה למכירת הנכס (סעיף 10 לבקשה), כך שכל טענותיה נוגעות להליך המכר, ובפרט לתמורה שנקבעה במסגרתו. משכך, אין ביכולתה לומר כי המשך הליכי הכינוס יסבו לה נזקים שלא ניתן יהיה לשפותה בגינם, באם תתקבל בקשת רשות הערעור אותה הגישה לבית המשפט המחוזי.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית לגופה, ועמה ממילא נדחית הבקשה למתן סעד זמני.
ניתנה היום, ח'
בטבת התשס"ט (4.1.2009).
ש ו פ ט