רע"א 2110/11 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. גלית סימני

1.

לפני בקשה למתן רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופטת ו' פלאוט ) שבמסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת בית משפט השלום בפתח-תקוה (כבוד השופטת ר' שרון ). בהחלטתו, קבע בית משפט השלום כי ניתן להסתמך על חוות-דעתו של מומחה בתחום הנפשי שמונה לבדוק את המשיבה בתיק אחר.

2.

המשיבה הגישה תביעה לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים, התשל"ה-1975 בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים. במסגרת דיון שנערך בפני כבוד השופט א' מקובר בנושא מינוי מומחים רפואיים בתיק, הסכים בא-כוח המשיבה לוותר על מינוי מומחה בתחום הנפשי. בפרוטוקול הדיון מופיעה בקשתו של בא-כוח המשיבה כי יותר לו להתייחס לקביעותיו של המומחה בתחום הנפשי, ד"ר אור, שמונה לבדיקת המשיבה בתיק אחר (ת"א 7024/03), במסגרת הסיכומים בתיק הנוכחי. בא-כוח המבקשת התנגד לבקשה זו וטען כי לא ניתן להתייחס לעדות מומחה בתיק אחר מבלי שזה ייחקר. השופט מקובר קבע בהחלטתו כי:

בכל הנוגע לבקשה למינוי מומחה בתחום הנפשי – ב"כ התובעת הודיע כי הוא מוותר על מינוי מומחה כזה, לאחר שבית המשפט הסב את תשומת לבו כי התובעת כבר נבדקה בתחום הנפשי על ידי ד"ר אור במסגרת תביעה אחרת שהגישה בבית המשפט בכפר סבא בגין תאונות קודמות, ד"ר אור בדק את התובעת ב-24.12.06 ונחקר בבית המשפט בכפר סבא ב-28.6.07 והתייחס במשפט הקודם למצבה הנפשי של התובעת במועד בדיקתו וחקירתו, שהיה כבר לאחר התאונה דנן, ומצבה הנפשי של התובעת נדון כבר בתיק האחר במסגרת כלל התביעה שם.

3.

לאחר שהצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית ותיק מוצגים, קיימה השופטת ר' שרון , שהתיק הועבר לטיפולה, ישיבת קדם-משפט שלאחריה נקבע כי הודעה בדבר התנגדות לכתוב בתצהירים או למסמכים שהוגשו כראיה במסגרת תיק המוצגים, תעשה בתוך 21 יום. במסגרת תצהיר עדותה הראשית, כללה המשיבה את הנזק הנפשי שנגרם לה לטענתה, על פי חוות דעתו של ד"ר אור שניתנה בת"א 7024/03. רק במהלך חקירתה הנגדית של המשיבה, העלה בא-כוח המבקשת את התנגדותו להכללת הנזק הנפשי בתצהיר עדותה הראשית של המשיבה, וביקש מבית המשפט למחוק סעיפים אלה.

4.

בית משפט השלום דחה את ההתנגדות, בקבעו כי המבקשת לא העלתה את התנגדותה בזמן שהוקצב לכך. מעבר לנדרש, הוסיף בית המשפט כי מפרוטוקול הדיון עולה כי בא-כוח המשיבה הסכים לוותר על מינוי מומחה בתחום הנפשי בתנאי שינתן לו להסתמך על חוות דעתו ופרוטוקול חקירתו של ד"ר אור מת"א 7024/03. לפי קביעת בית משפט השלום, זהו גם ההסדר שקבע השופט מקובר

בהחלטתו . לו סברה המבקשת כי יש מקום להתנגד להסדר זה – כך קבע בית משפט השלום – היה עליה להודיע על כך באופן ברור יותר במהלך הדיון, ולנקוט בכל הליך שהייתה מוצאת לנכון לאחר קבלת ההחלטה. עוד לעניין זה ציין בית משפט השלום כי החלטת השופט מקובר ניתנה כשנתיים עובר לדיון, והתנגדותו של בא-כוח המבקשת הועלתה רק בישיבת ההוכחות השנייה. עוד ציין בית משפט השלום כי אף לא אחד מהצדדים ביקש לחקור את ד"ר אור, אף שלא הייתה מניעה לכך לאחר שנקבע כי חוות-דעתו תילקח בחשבון לצורך התביעה דנן. למען הסר ספק, קבע בית משפט השלום כי משקל קביעותיו של ד"ר אור

ייקבע במסגרת פסק-הדין הסופי, לאחר שיתאפשר לכל אחד מהצדדים לטעון לעניין זה. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת, ומכאן בקשתה לרשות ערעור לפני בית משפט זה.

5.

המבקשת טוענת כי שתי הערכאות קמא טעו בפרשנותן את החלטת השופט מקובר . לסברתה, מפרוטוקול הדיון ומההחלטה עצמה עולה באופן מפורש, כי המשיבה ויתרה על זימון מומחה בתחום הנפשי מהטעם שנכותה הנפשית נדונה והוכרעה במסגרת ת"א 7024/03. בהחלטת השופט מקובר – כך טוענת המבקשת – אין זכר לקביעה כי חוות הדעת תוכל לשמש כראייה במסגרת ההליך הנוכחי. מהפן המשפטי, טוענת המבקשת כי לא ניתן לקבוע נכות פסיכיאטרית ללא חוות-דעת מטעם מומחה בתחום, וכי לא ניתן להסתמך על חוות-דעת מומחה שניתנה בתיק אחר, בלי שניתנה לצד שכנגד אפשרות לחוקרו עליה. לעניין זה מוסיפה המבקשת וטוענת כי בחוות הדעת של ד"ר אור שניתנה בת"א 7024/03 אין כלל התייחסות לתאונה מושא בקשה זו, וכי המשיבה לא הציגה ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה בתחום הנפשי בתיק זה.

6.

המשיבה, מנגד, סבורה כי טענותיה של המבקשת אינן מצדיקות מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", שכן אין הן חורגות מעניינם הפרטי של הצדדים. לטענתה, בית משפט השלום פירש נכונה את החלטת השופט מקובר , שכן החלטה זו נתנה גושפנקה להסדר דיוני שעליו הוסכם בין הצדדים במהלך הדיון. הסדר זה הושג לטובת כל הצדדים, טוענת המשיבה, שכן הנכות הנפשית שנקבעה על ידי ד"ר אור הייתה ממילא נמוכה, והדבר הביא לחיסכון זמן שיפוטי וחיסכון כספי ניכרים לצדדים. לטענת המשיבה, היא לא הייתה מקבלת את המלצת בית המשפט לוותר על מינוי מומחה בתחום הנפשי אם לא הייתה ניתנת לה האפשרות להסתמך על חוות-דעתו של ד"ר אור, שכן לסברתה היא הציגה ראשית ראיה לגבי הנזק הנפשי שנגרם לה. מהפן הדיוני, טוענת המשיבה כי משהמבקשת לא העלתה את התנגדותה להסתמכות על חוות הדעת של ד"ר אור במועד המתאים, יש לראותה כמי שהסכימה לכך. לבסוף טוענת המשיבה כי טענתה של המבקשת, שלפיה בחוות דעתו של ד"ר אור אין התייחסות למצבה של המשיבה לאחר התאונה השלישית, מעלה תמיהות לגבי התנגדותה להסתמכות המשיבה על חוות הדעת.

7.

דין הבקשה להידחות. הבקשה לא מצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" שכן אין בה כל שאלה עקרונית החורגת מעניינים הפרטי של הצדדים, כפי שגם מודה ביושר המבקשת. ענייננו בפרשנות החלטה שניתנה על ידי כבוד השופט מקובר בהליכים מקדמיים של התיק. מההחלטה עצמה עולה לכאורה כי בית המשפט המליץ למשיבה לוותר על מינוי מומחה בתחום הנפשי שכן עניין זה כבר נדון והוכרע במסגרת ת"א 7024/03. עם זאת, מפרוטוקול הדיון ומנסיבות העניין, אין לשלול את פרשנותם של הערכאות דלמטה, שלפיה המלצת בית המשפט הייתה לוותר על מינוי מומחה נוסף בתיק זה, מכיוון שקיימת כבר חוות-דעת שעליה ניתן להסתמך. בנסיבות אלה, אין מקום כי ערכאת הערעור תחליף את שיקול דעתן של הערכאות דלמטה, בשיקול דעתה שלה. ודוק: המבחן למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אינו אם ערכאת הערעור הייתה מגיעה לאותה החלטה שאליה הגיעה הערכאה הדיונית, אלא אם יש חשיבות בבירור שאלה כללית כלשהי שעלתה בהחלטה מושא בקשת רשות הערעור.

יתרה מזאת, המשיבה ביקשה להסתמך על חוות הדעת כבר בתצהיר עדותה הראשית. בית משפט השלום החליט כי התנגדויות לכתוב בתצהירים ולמסמכים שצורפו לתיק המוצגים יוגשו בתוך 21 ימים. אין חולק כי המבקשת לא הביעה התנגדותה בתוך הזמן הקבוע, אלא עשתה זאת רק במהלך ישיבת ההוכחות השנייה, באמצע החקירה הנגדית של המשיבה. משכך ניתן לראות במבקשת כמי שהסכימה לפרשנות המשיבה את החלטת השופט מקובר ,

ולהסתמכות על חוות הדעת של ד"ר אור . לא כל שכן שלא נוצר עיוות דין המצדיק סטייה מן המבחנים הרגילים למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

אשר-על-כן, התוצאה היא שהבקשה נדחית. המבקשת תשא בשכר-טרחת עורך-דין המשיבה בסך 10,000 ש"ח.