פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2112/10
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשת:
סי.די.לוג מחשבים בע"מ
נ ג ד
המשיב:
BANK HAPOALIM SWITZERLAND
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 10.2.10 בע"א 1241/09 שניתן על-ידי השופטים
שנלר, ד"ר ורדי ולבהר שרון
בשם המבקשת:
עו"ד רם קרן;
עו"ד אלי מי טל
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטים שנלר, ורדי ולבהר שרון) מיום 10.2.10 בע"א 1241/09, בגדרו נדחה ערעור המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (סגנית הנשיא אלמגור) בת"א 59007/06, ונקבע שהמשיב לא התרשל בטיפולו בהעברת כספי המבקשת.
רקע והליכים קודמים
ב.
עניינה של בקשה זו במעשה תרמית ברשתו נפלה המבקשת בעניין רע. בשנת 2004 הוצע למבקשת להשתתף בעסקה לרכישתו ולמכירתו של גז טבעי, תמורת השקעה בסך 400,000 דולר. העסקה היתה כוזבת לשם מעשה התרמית הוקמה, על-ידי מתכנני התרמית, חברת-קש בשם Petroval S.A. Ltd.
(להלן חברת הקש ), שם הדומה לשמה של חברת Petroval S.A , חברה שוייצרית ידועה לשיווק גז ונפט (להלן החברה השוייצרית ). לשם ביצוע מעשה התרמית פתחה חברת הקש חשבון (להלן החשבון ) אצל המשיב – בנק הפועלים שוייץ (להלן בנק הפועלים ). בהסכם הפיקטיבי שהוצג למבקשת על-ידי מנהלי חברת הקש (שאחד מהם
- גרגורי לרנר - היה מוכר למבקשת כעבריין שהורשע בתרמית דומה, עובדה שלמרבה הצער התעלמה הימנה) מופיע שמה של החברה השוייצרית; ברם, במקום בו נרשמו פרטי חשבון הבנק שאליו יש להעביר את הסכומים, נרשם שמה של חברת הקש. לאחר שהמבקשת שוכנעה לקחת חלק בעסקה, ניגש מנהל הכספים של המבקשת לבנק לאומי בנתניה, שהוא הבנק שבו התנהל חשבונה, לצורך פתיחת "כרטיס ספק", כדי שיוכל להעביר כספים ישירות לחשבונה של חברת הקש. באותו מעמד העירה פקידת בנק לאומי למנהל הכספים, כי שם החברה אליה הוא מייעד את הכספים שונה משמה של החברה השוייצרית, אשר לה, כפי שהופיע במסופי בנק לאומי, מספר חשבון שונה; מנהל הכספים בחר להתעלם מכך. ביום 2.2.04 הורתה המבקשת להעביר סכום של 400,000 דולר לחשבון. בנק הפועלים קיבל ביום 3.2.04 שדר סוויפט ( SWIFT code , שדר תקשורת בין-בנקאי המאפשר העברת סכומים בין חשבונות; להלן השדר ) בו צוינו שמה וכתובתה של החברה השוייצרית, אך פרטי החשבון היו של חברת הקש. בנק הפועלים השלים את העברת הכספים לחשבון.
ג.
המבקשת הגישה תביעה כנגד בנק הפועלים לבית משפט השלום (כן נתבע בנק לאומי, אך כיון שבערעור לבית המשפט המחוזי ואף בבקשה הנוכחית נזנחה תביעתה זו, נתייחס רק להליכים הרלבנטיים לבנק הפועלים). המבקשת טענה, כי בנק הפועלים התרשל בכך שביצע את העברת הכספים כיון שבשדר שקיבל היה פער בין שם החברה, שהיה שמה של החברה השוייצרית, לבין מספר החשבון שהיה חשבונה של חברת הקש. בנק הפועלים טען, כי פעל באופן סביר וכנדרש. לדבריו, ראשי התיבות S.A.
ו- Ltd. משמשים שניהם לציון חברה מוגבלת במניות, ועל כן אי ההתאמה בין פרטי המוטב בחשבון (שהיא כאמור חברת הקש) לבין שם החברה שצוין (החברה השויצרית) אינה מעוררת חשד. עוד נטען, כי גם אילו הוסבה תשומת ליבה של המבקשת היתה זו משלימה את ההעברה, שכן כאשר פקידת בנק לאומי הפנתה את תשומת ליבה של המבקשת לשוני זה, התעלמה מדבריה. בית המשפט קיבל את טענות בנק הפועלים על כל חלקיהן וקבע, כי לא הוכח שהתרשל בטיפולו בשדר; כן נקבע, כי גם אילו הונח שבנק הפועלים התרשל, נוכח התנהלות המבקשת היה לקבוע את אשמה התורם בשיעור של מאה אחוזים, גם נוכח העובדה שהמבקשת ידעה שבעלי חברת הקש הורשעו בתרמית ובחרה להתעלם מכך.
ד.
על כך עירערה המבקשת לבית המשפט המחוזי, וערעורה נדחה (מפי השופט ד"ר ורדי).
בית המשפט חזר על הקביעה לפיה גם אם תונח התרשלות בנק הפועלים, נוכח התנהלות המבקשת, יש להעמיד את אשמה התורם על מאה אחוזים. עוד נקבע, שברי כי רצונה של המבקשת היה להעביר את הכספים לחברת הקש, והיא אף עמדה על כך גם משהוסבה תשומת ליבה על-ידי פקידת בנק לאומי, כך שלמעשה בנק הפועלים מילא אחר רצונה.
הבקשה
ה.
בבקשה הנוכחית טוענת המבקשת בפירוט, כי ההתנהגות המיוחסת לה אין בה כדי להשפיע על קביעת רשלנותו של בנק הפועלים, אשר בראותו שוני בין שמות החברות היה צריך, כמצופה מבנק סביר, לעכב את העברת הכספים עד לבירור מול המעביר. נטען, כי שגה בית המשפט בכך שהקיש מהתנהלות המבקשת מול בנק לאומי להתנהלות אפשרית מול בנק הפועלים לו אילו היה זה מסב אף הוא את תשומת ליבה לשוני. נטען, כי הסרת האחריות מבנק הפועלים במקרה דנא עלולה לגרום לכך, שבנקים ישילו מעליהם את אחריותם כלפי הלקוחות בכל מקרה של העברה בנקאית, ועל כן הבקשה מגלמת סוגיה בעלת חשיבות ציבורית אשר מצדיקה רשות ערעור בגלגול שלישי.
דיון והכרעה
ו.
לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. כדי שתישקל רשות ערעור בגלגול שלישי, יש להצביע על בעיה משפטית או ציבורית החורגת מתחומה של מחלוקת הצדדים, המקרה שלפנינו אינו בא בגדרי של אמת מידה זו, חרף מאמצי המבקשים להציגו ככזה. לחובות הבנקים כלפי לקוחותיהם תשתית נורמטיבית נרחבת, בחוק ובפסיקה, וקשה להלום את הטענה, לפיה מעתה והלאה יגלגלו את אחריות בדיקתם של פרטי המוטב בכל מקרה של טעות לכתפי הלקוחות. נראה כי המבקשת, שחוששני כי ביודעין הניחה כספה על קרן הצבי, מחפשת אחר מקור בעל "כיס עמוק" אשר יוכל לפצותה בעקבות התנהגותה הרשלנית. אכן, ניתן להצטער על העניין הרע שלתוכו נכנסה המבקשת מתוך אמון בגרגורי לרנר שלא היה ראוי לאמון; אולם עילה להתערבות בגלגול שלישי אין כאן.
ז.
איני נעתר איפוא לבקשה.
ניתנה היום, ט' בתמוז תש"ע (21.6.10).
ש ו פ ט