רע"א 2119/09 רם אוריון הנדסה בע"מ נ. נאוה רוזנפלד

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר דחה את ערעור המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום.

1.

המשיבה 1 הינה אדריכלית ובעלת השליטה במשיבה 2. המבקשת הינה חברה העוסקת בניהול ותכנון פרויקטים. המבקשת התקשרה בהסכמים עם המועצה המקומית מזכרת בתיה ונטלה על עצמה הכנת תוכניות בנין ערים עבורה. מנהל המבקשת פנה למשיבה 1 על מנת שתכין עבורו את התוכניות, ובמסגרת זו נכרתו בין הצדדים מספר הסכמים. לפי ההסכמים המבקשת היתה אמורה לקבל את התשלום ולהעביר למשיבות את חלקן בהתאם למוסכם. המשיבות הגישו תביעה לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו בטענה שלא הועברו אליהן מלוא התשלומים לפי ההסכמים. המבקשת חלקה על המשיבות באשר לתשלומים שהיתה אמורה להעביר לה.

2.

בית משפט השלום (כב' השופטת א' כהן) מצא כי המבקשת שילמה למשיבות את כל התמורה המגיעה להן ולפיכך דחה בית המשפט את התביעה. ערעור שהגישו המשיבות על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי התקבל חלקית. בית המשפט (כב' השופטת ה' גרסטל והשופטים ע' פוגלמן וא' ש' שילה) אימץ חלק מקביעותיו של בית משפט השלום ודחה אחת מקביעותיו. כן הורה על השבת הדיון לבית משפט השלום על מנת שישלים מספר נקודות בפסק הדין. בעקבות זאת ניתן על-ידי בית משפט השלום פסק דין משלים בו נקבע כי על המבקשת לשלם למשיבות את ההפרש שבין סכום של 571,996 ₪ + מע"מ לבין הסכום של 333,547 ₪ + מע"מ, כאשר יש להצמיד סכום זה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. המבקשת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דין זה, אך ערעורה נדחה. בית המשפט (כב' השופטות א' קובו, מ' רובינשטיין, ע' צ'רניאק) קבע כי פסק הדין הראשון וכן פסק הדין המשלים הינם שני פסקי דין מפורטים, מנומקים כדבעי, ומבוססים על ממצאים עובדתיים שאין כל מקום להתערב בהם. נקבע כי הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין תומכים במסקנה המשפטית, ולא התגלתה כל טעות שבחוק בפסק הדין.

3.

מכאן הבקשה שבפני. בבקשה נטען כי פסק הדין עומד בסטיה מהותית מהדין ומההלכה הנוהגת. לטענת המבקשת בית המשפט פסק למשיבות סעד שלא נתבע בכתב התביעה כאשר פסק סכום גבוה מזה שנטען למעשה לגביו בכתב התביעה. כן טוענת המבקשת כנגד קביעות עובדתיות של בית משפט השלום.

4.

דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). למעשה, המבקשת אף לא מעלה כל טענה בעניין שאלה משפטית שמתעוררת, אלא רק טוענת לסטיית פסק הדין מההלכה הנוהגת. ספק בעיני אם כך הוא הדבר, אך מכל מקום אין בכך כדי להצדיק דיון בערעור בגלגול שלישי. בית משפט השלום בחן את הראיות שהוצגו בפניו וקבע על בסיסן ממצאים עובדתיים. לאחר שהחזיר בית המשפט המחוזי את הדיון אליו בשנית, שב וקבע בית משפט השלום ממצאים עובדתיים אשר הובילו למסקנתו המשפטית. ערכאת הערעור לא מצאה כל פגם בפסק דינו המשלים של בית משפט השלום ולפיכך נדחה הערעור. מהאמור עולה כי ודאי שאין מקום להתערבות ערכאה שלישית בעניין זה.

הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.