פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
2121/22
לפני:
כבוד הרשמת קרן אזולאי
המערער:
אילן מרקו
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת
המשיב מיום 9.5.2022 לבטל את ההחלטה מיום 28.4.2022; תשובת המערער מיום
19.5.2022; עמדת המשיב מיום 20.5.2022 ביחס לסיווג ההליך
החלטה
1.
עמדת המשיב היא כי דרושה קבלת רשות על מנת לערער על החלטת בית המשפט קמא. זאת, מפני שמדובר בהחלטה בדבר עיקול ובכך היא דומה במהותה להחלטה בסעד זמני. לעמדת המערער, מדובר בהחלטה משמעותית של בית המשפט המחוזי בתיק עצמאי, ולכן אין המערער נדרש לרשות לערער. עוד הפנה המערער לסעיף 194(ד) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], שעל פיו " נישום ששילם את המס או נתן ערובה לפי סעיף זה זכאי להגיש השגה וערעור לפי הסעיפים 150-158 והסכום ששילם יתוקן לפי התוצאות " .
2.
לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי לקבל את עמדת המשיב כי הסיווג הנכון של ההליך דנן הוא בקשת רשות ערעור, וכי נדרשת קבלת רשות על מנת שיוּתר לערער. זאת מפני שההחלטה משולה להחלטה בבקשה לסעד זמני (רע"א 1367/17 בלולו נ' היחידה הארצית לשומה - מדינת ישראל , פסקה 7 להחלטה (18.07.2017)). כאשר מנוהל הליך גם על השומה, הרי ההחלטה מכוח סעיף 194 נגררת לה (ע"א 2315/09 פינקוביץ נ' פקיד השומה עפולה , פסקה 8 (3.12.2009)). לזאת יש להוסיף כי תכונת הסופיות אינה מאפיינת החלטות כאמור, אלא ניתן לעיין בהן מחדש (רע"א 4193/21 שמואלי נ' פקיד השומה היחידה הארצית לשומה , פסקה 10 (29.7.2021)). גם סממן זה מוביל לראיית החלטות מכוח סעיף 194 בתור החלטה שהערעור עליה הוא בדרך של ערעור ברשות ולא בזכות. ואכן, עניינים כגון דא, ככלל, נבחנים בבית משפט זה במסגרת של בקשות רשות ערעור (ראו, למשל, גם: רע"א 3994/13 אבו לטיף נ' פקיד שומה יחידה ארצית (23.10.2013), רע"א 2071/00
פקיד שומה ת"א 3 נ' אינגביר , פ''ד נה(3) 189 (2001)).
3.
לא מצאתי לקבל את טענתו של המערער באשר לסעיף 194(ד) לפקודת מס הכנסה, ולוּ מן הטעם שהמערער אינו מי "ששילם את המס או נתן ערובה", ועל כן, לא הבהיר מדוע לשיטתו סעיף זה חל לגביו. עוד יוער, מבלי לקבוע מסמרות בעניין זה, כי אפשר שכוונת הסעיף הייתה לכך שאפילו נישום ששילם את המס או נתן ערובה זכאי להגיש השגה וערעור על השומה עצמה. אין זה המצב בעניין שלפניי.
4.
על כן, המזכירות מתבקשת לשנות את סיווג התיק לבקשת רשות ערעור (רע"א) ולבחון את תשלום האגרה בהתאם. המזכירות תשיב למערער את הערעור שהגיש. המערער יוכל להגיש בקשת רשות ערעור עד ליום 24.7.2022.
5.
בבקשה מיום 9.5.2022 עתר המשיב לביטול ההחלטה שניתנה ביום 28.4.2022, ובה ניתן למערער פטור מהפקדת ערובה. ההחלטה ניתנה בהיעדר תשובה מטעם המשיב. בבקשה נטען כי הואיל והמשיבה הוגדרה בערעור לכתחילה כמדינת ישראל, ללא אינדיקציה כי מדובר ברשות המסים, הבקשה והחלטות בית המשפט לא הומצאו למשיב ומטעם זה לא הוגשה תשובתו. המערער לא התייחס לעניין זה בתשובתו מיום 19.5.2022. בנסיבות אלה, ועל רקע ההחלטה שלעיל לעניין סיווג ההליך, מצאתי לבטל את ההחלטה מיום 28.4.2022. עם הגשת בקשת רשות הערעור יהיה המערער רשאי להגיש בקשה משלימה לבקשתו לפטור מהפקדת ערובה. המשיב רשאי להשיב לבקשה זו עד ליום 3.8.2022.
ניתנה
היום, ט"ו בתמוז התשפ"ב (14.7.2022).
קרן אזולאי, שופטת
ר ש מ ת