רע"א 2122/01 מעודה רפי נ. בנק עצמאות למשכנתאות ופיתוח בע"מ

1.זכויותיהם של המבקש ושל אשתו (להלן - "החייבים") בנכסי מקרקעין מסוימים - שאחד מהם הוא דירת מגורים של החייבים - מושכנו לטובת המשיב, להבטחת פרעונם של הלוואות שקיבלו מאת המשיב. משלא עמדו בהתחייבויותיהם נעשו מספר הסדרי תשלומים שבהם לא עמדו ולפיכך ננקטו נגדם בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב-יפו ההליכים למימוש המשכון. ראש ההוצאה לפועל (כבוד הרשם י' קורן) דחה את טענותיהם והורה לפנות את דירת החייבים עד 15.3.01, אלא אם כן יושג הסדר עד מועד זה.

המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בקשה להרשות לו לערער על ההחלטה. במסגרת הבקשה ביקש לעכב את הליכי ההוצאה לפועל. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט י' גרוס), בהחלטתו מיום 13.3.01, דחה את הבקשה לעכב את ההליכים. המבקש ביקש להרשות לו לערער על ההחלטה האחרונה ובמסגרת בקשתו חזר וביקש לעכב את הליכי הפינוי. המשיב השיב על הבקשה לעיכוב ההליכים, כאמור בהחלטתי מיום 14.3.01.

2.עיינתי בבקשותיו של המבקש, בתשובתו של המשיב וכן בהודעתו של בא כוח המבקש בענין המגעים שהיו בין בעלי הדין, במגמה להגיע להסדר פשרה, בעקבות האמור בהחלטתי הנזכרת.

מסופקני אם יש בטענותיו של המבקש בבקשותיו כדי להצדיק עיכוב נוסף של הליכי ההוצאה לפועל. מדובר בפרשה הנמשכת מספר שנים שבמהלכה נתנו למבקש ארכות לפרוע את חובותיו. אכן, פינויים של חייבים מבית המגורים שלהם הוא הליך מצער וניתן לומר שלעיתים קשה הוא כקריעת ים סוף. המחוקק נתן דעתו על צער זה וניסה לרככו על ידי הגנות שונות (ראו סעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב1972- וסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז1967-). עם זאת, יש לזכור שלא תמיד גוברת זכותו של החייב על זכותו של הנושה וכי יש מקרים שבהם אין מנוס מלנקוט בהליך של פינוי (רע"א 742/01 אפי יוסילביץ ואח' נ' טפחות בנק משכנתאות לישראל בע"מ ואח' (טרם פורסם - ניתן ביום 14.3.01)).

לכאורה, זה המצב גם כאן, אולם בעקבות דברי המבקש בתצהיר סבורני שיש מקום לבירור נוסף בשני ענינים. לדבריו מתכוון הוא למכור את הנכס מרצונו ובמהלך בירורים שערך לקראת המכירה התברר לו כי הסכום שניתן לקבל תמורת הנכס עולה בשיעור ניכר על הסכום שתמורתו אמור הנכס להמכר בהליכי ההוצאה לפועל. עוד טוען הוא כי רישומי ההוצאה לפועל אינם משקפים אל נכון את התשלומים ששילם על חשבון חובותיו. טענות אלה ראוי שייבדקו בטרם יימשכו הליכי הפינוי.

3.התוצאה היא שהבקשה להרשות ערעור נדחית, כפוף לאמור להלן.

בדיון האמור להערך בבית המשפט המחוזי בבקשתו של המבקש להרשות ערעור על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל, יבדוק בית המשפט את שתי הטענות שפורטו לעיל; וכמובן יהיה רשאי להורות על עריכת הבדיקה על ידי ראש ההוצאה לפועל. בשלב זה ועד להחלטה אחרת של בית המשפט המחוזי או של ראש ההוצאה לפועל יעמוד בעינו הצו הארעי בדבר עיכוב הביצוע, כאמור בסעיף 2 להחלטתי מיום 14.3.01.