רע"א 2124/18 רפאל לזימי נ. אהוד מוברמן

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ב' ארנון ) בת"א 53540-01-16 שניתנה ביום 21.2.2018, ובגדרה נדחו בקשות המבקש להצטרף כצד להליך ולהכניס תיקון להסדר שהתקבל בין המשיבים 1 ו-2 במסגרת ההליך הנדון.

רקע והליכים קודמים

2.

המשיב 1 (להלן: האח ) והמשיבה 2 (להלן: האחות ) הם אחים המחזיקים יחד בחברת גוש-חלקה מ.ר. תעשיות ומלאכה בע"מ (להלן: החברה ), שבבעלותה שטח של 13,360 מ"ר בחלקה 17 בגוש 9086 בנתניה (להלן: המקרקעין ). בין האח לבין האחות התגלעו סכסוכים שונים ביחס לענייני החברה והם נדונו בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא. אמם של האחים, היא המשיבה 3 (להלן: האם ), הייתה אף היא צד לסכסוכים, ואולם היא הלכה לבית עולמה בטרם הסתיימו ההליכים. בפסק דין שנתן בית המשפט לענייני משפחה ביום 29.8.2012, נקבע כי האח החזיק בשליש מהמניות בחברה ושליש מהמקרקעין, ואילו אמו ואחותו החזיקו ביתר המניות והמקרקעין. לאחר מות האם, הועברו מניותיה וחלקה במקרקעין לאחות.

3.

ביום 16.6.2015 נכרת הסכם בין המבקש לבין האח (להלן: הסכם המכר ), בו נקבע כי המבקש ירכוש את מניות האח בחברה. במסגרת ההסכם נקבע תנאי מתלה המתנה את מכירת המניות באישור הדירקטוריון של החברה. עוד נקבע כי ככל שהאחות והאם תתנגדנה להסכם המכר ותסרבנה לאפשרויות אחרות למכירת מניות החברה, על האח לנקוט בהליכים משפטיים כדי לקבל את אישורן להעברת מניותיו. כן נקבע כי אם הדירקטוריון לא יסכים להעברת המניות במשך שלוש שנים מיום כריתת הסכם המכר, ההסכם יבוטל.

4.

בעקבות האמור, הודיעו האחות והאם לאח כי הן מבקשות לרכוש את מניותיו בחברה במחיר הנקוב בהסכם המכר. האח סרב לכך, וביום 27.1.2016 הגיש תביעה כנגד האחות ואמו בגין קיפוחו כבעל מניות בחברה לפי סעיף 192(ב) לחוק החברות, התשנ"ט-1999. במסגרת התביעה טען האח כי המחיר שנקוב בהסכם המכר אינו משקף את ערכה הריאלי של המניה, שכן המחיר הוא פועל יוצא של הדרישה לקבלת הסכמת האחות והאם למכירת מניותיו למבקש. לפיכך נטען כי דרישת האחות והאם לרכישת מניותיו במחיר הנקוב בהסכם מהווה ניצול לרעה וקיפוח המיעוט. במסגרת כתב התביעה ביקש האח מספר סעדים, ביניהם כפייה על הדירקטוריון לאשר את הסכם המכר; הוראה על פירוק החברה; וכל סעד אחר שיבטל את הקיפוח (להלן: ההליך או התביעה ).

5.

במסגרת ההליך הגיעו האח והאחות להסדר שקיבל ביום 4.11.2017 תוקף של החלטה (להלן: ההסדר ). ההסדר קבע, בין היתר, כי בית המשפט ימנה שמאי מקרקעין שיישום את שווי מניות האח בחברה, וכי לאחר שהצדדים יטענו בעניין, בית המשפט ייתן פסק דין לפי סמכותו הקבועה בסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, שיכריע בכל המחלוקות הנוגעות לתובענה. כן הוסכם כי על האחות להודיע לאח תוך 30 ימים ממתן פסק דינו האמור של בית המשפט המחוזי, האם ברצונה לרכוש את המניות במחיר שייקבע על-ידי בית המשפט. ההסדר התייחס לשלושה תרחישים אפשריים: (1) אם האחות תודיע על רצונה לרכוש את המניות, היא תרכוש אותן מהאח; (2) ככל שהאחות לא תודיע על רצונה לרכוש את המניות בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין, תאושר מכירת מניותיו של האח בחברה למבקש בהתאם להסכם המכר; (3) ככל שיימנע מהאחות לרכוש את המניות בתוך 90 ימים ממועד מתן הודעתה בדבר רצונה לרכשן, וזאת מסיבות שאינן תלויות בה, הצדדים ימשיכו להחזיק במניות החברה בהתאם לחלוקת המניות הנוכחית. במידה שיתממש תרחיש זה, לכל צד תישמרנה זכויותיו, טענותיו ותביעותיו הקיימות כיום כלפי הצד שכנגד וכלפי החברה.

6.

ביום 22.1.2018, ובחלוף למעלה מחודשיים ממתן תוקף של החלטה להסדר, הגיש המבקש בקשה בהסכמת האח להצטרף כצד להליך, וכן ביקש לתקן או להבהיר חלק מסעיפי הסכם המכר. המבקש טען כי ההסדר במתכונתו הנוכחית אינו משקף את מצב הזכויות במניות, וכי כצד ג' שיושפע מהתרחישים המפורטים בהסדר, יש לצרפו כצד להליך. המבקש טען עוד כי יש להבהיר כי ככל שהאחות תודיע כי היא מעוניינת לרכוש את המניות, תאושר תחילה מכירת המניות למבקש, כך שהמבקש יקבל את התמורה עבור מכירת המניות, ורק לאחר מכן תרכוש האחות את המניות מהמבקש. לטענת המבקש הבהרה זו נדרשת בשל יריבות אפשרית בינו לבין נושים אחרים של האח ומשיקולי מס.

7.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשותיו של המבקש בהחלטה מפורטת. בין נימוקיו, ציין בית המשפט המחוזי את השיהוי הרב בהגשת הבקשה, באופן המעיד על חוסר תום לבו של המבקש. נקבע כי המבקש היה מודע לשלבי ההליך, ובחר לבקש להצטרף כצד להליך רק לאחר שהתקיימו ארבע ישיבות קדם משפט ושתי ישיבות הוכחות ורק לאחר שנחשף לפרטי ההסדר שקיבל כבר, כאמור, תוקף של החלטה. כן צוין כי על אף שבא כוח המבקש הצהיר עוד בישיבת קדם המשפט, ביום 9.5.2016, כי הוא מבקש להגיש בקשה להצטרף כצד לתובענה, הרי שרק כעבור כשנה וחצי, ולאחר שכבר נחתם ההסדר וקיבל תוקף של החלטה, הגיש המבקש את בקשת ההצטרפות. עוד נקבע כי צירוף המבקש בשלב זה עלול לפגום בניהול ההליך ולסכל את ביצוע ההסדר כפי שנוסח והתקבל על הצדדים. בית המשפט הדגיש כי צירופו של המבקש כצד להליך אינו דרוש לצורך ההכרעה בסכסוך שהתגלע בין הצדדים, שכן הסכסוך אינו עוסק בהסכם המכר שבין המבקש לאח, אלא בהסרת הקיפוח הנטען נגד האח כבעל מניות בחברה.

בנוסף לכך, נקבע כי תוקפו של הסכם המכר תלוי בתנאי מתלה, שטרם התקיים, ומשכך אין לקבל את טענות המבקש בדבר היותו בעל דין הדרוש להליך דנן בהסתמך על הוראות הסכם המכר שאינו בעל תוקף מחייב בשלב זה. כן צוין כי יריבות אפשרית בין המבקש לבין נושים אחרים של האח אינה רלוונטית להליך זה, וכי כל עוד לא התקבל אישור הדירקטוריון והסכם המכר לא נכנס לתוקפו, העסקה אינה מחייבת מבחינת דיני המס.

הבקשה דנן נסבה על החלטתו זו של בית המשפט המחוזי.

הבקשה דנן

8.

עיקר טיעונו של המבקש הוא כי הסכם המכר תקף, וכי הוא יבוטל למפרע אך ורק אם התנאי המתלה לא יתממש. נטען כי נקבע בהסכם המכר שבמקרה של מכירת המניות לצד ג', יהיה המבקש זכאי לקבל את התמורה עבורן. בהתאם לאמור, נטען כי ככל שהאחות תרכוש את המניות מהאח, המבקש הוא שזכאי לקבל את התמורה עבורן, ולא האח. כן נטען כי בית המשפט המחוזי שגה בהתעלמו מכך שתביעת האח מלכתחילה נועדה כדי להבטיח את זכויותיו של המבקש במניות, כפי שנקבע בהסכם המכר ביניהם. עוד טען המבקש כי שילם לאח סך של 5,100,000 ש"ח המהווים 85 אחוזים מהתמורה המוסכמת בהסכם המכר, ואף נרשם לטובתו משכון על מניות האח בחברה.

אשר לשיהוי בהגשת הבקשה, טען המבקש כי רק משאושר ההסדר נוצר הצורך להצטרף כצד להליך עקב הפגיעה בזכויותיו.

דיון והכרעה

9.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבים.

תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) קובעת כלהלן:

"בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על ... הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה ."

10.

בפסיקה נקבע כי על בית המשפט הדן בבקשה לצירוף צד להליך לבחון את היעילות הדיונית שבהיעתרות לה, ובין היתר לבחון את מועד הגשת הבקשה ואת השלב שאליו הגיע ההליך במועד הגשת הבקשה (רע"א 9572/06 שירותי בריאות כללית נ' קורלנד , פסקה 6 (25.5.2007)).

11.

בענייננו, די בשיהוי הכבד בהגשת הבקשה כדי לדחותה. בית המשפט לא ייטה להיעתר לבקשה להצטרף כצד להליך המוגשת בשלב מאוחר של ההליך, לאחר שהתקיימו כבר דיונים, לרבות דיוני הוכחות. ברי כי צירופו של צד להליך בשלב כה מתקדם עלול לפגוע באופן ממשי ביעילות הדיונית וכתוצאה מכך אף בזכויות ובאינטרסים של יתר בעלי הדין. כלל זה מקבל משנה תוקף בנסיבות בהן המבקש להצטרף כצד להליך היה מודע להליך, עקב אחריו, ויכול היה להגיש את בקשתו בשלב מוקדם יותר. לפיכך, ככלל, בנסיבות מעין אלה ובהעדר טעם ראוי וממשי לשיהוי בהגשת הבקשה, אין להיעתר לבקשה. כאלה הן הנסיבות בענייננו, כעולה מהחלטת בית המשפט המחוזי.

יתרה מכך, המבקש בענייננו אף הודיע לבית המשפט המחוזי עוד בתחילת הדרך כי בכוונתו להגיש בקשה להצטרף כצד להליך, אך בחר בסופו של דבר שלא להגיש בקשה זו משיקוליו הוא, וזאת כשכל העת ההליך המשיך להתנהל ולרבות שמיעת ההוכחות והגעה להסדר שקיבל תוקף של החלטה. בנסיבות אלה, בשל השיהוי הכבד בהגשת הבקשה ובהיעדר טעם של ממש לשיהוי זה, נראה כי אף אם ייגרם למבקש נזק כלשהו בשל אי צירופו, ואיני קובעת כי צפוי לו נזק שכזה, הרי שלנוכח האיזון הכולל שבין הנזקים הרבים שייגרמו לאחים והפגיעה באינטרס הציבורי לבין הנזק האפשרי שייגרם למבקש, ידו של המבקש על התחתונה.

12.

אשר על כן, אין מקום להיעתר לבקשת המבקש להצטרף להליך בשלב מאוחר זה, ובדין נדחתה בקשתו על-ידי בית המשפט המחוזי.

לנוכח האמור, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.