רע"א 2128/03 אור אתרי בניה בע"מ (בפירוק) נ. הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ

1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ג' גינת) לפיה מונה המשיב 2 למפרק של המבקשת 1, חברת "אור אתרי בנייה בע"מ" (להלן: החברה).

לחברה ניתן צו פירוק. עם מתן צו הפירוק, מונה המשיב 2, בא כוחו של המשיב 1 שהוא אחד מנושי החברה, כמנהל מיוחד לחברה. המשיבה 12 היא בעלת מניות בחברה, ואילו שאר המשיבים, פרט לכונס הנכסים הרשמי, הם נושיה. באסיפת הנושים של החברה, נתעוררו חילוקי דעות בדבר זהות המפרק שימונה, כאשר המבקשים 2 עד 4, כמו גם כונס הנכסים הרשמי, התנגדו למינויו של המשיב 2. במהלך הדיון באסיפה, התעורר ויכוח בשאלה האם המבקשים 2 עד 4 רשאים להשתתף בהצבעת הנושים. לשאלה זו הייתה חשיבות רבה כיוון שהמבקשים 2 עד 4 הגישו תביעת חוב בשיעור גבוה במיוחד, שהופכת אותם למייצגי רוב ערך תביעות הנושים. מעמדם היה שנוי במחלוקת הואיל ותביעתם, בניגוד לתביעות החוב של יתר הנושים שהינם ספקים ומלווים של החברה, התבססה על נזקים שנגרמו להם, כך לטענתם, בעקבות הפרת חוזים בהם התחייבה החברה לבצע עבודות עבורם. הואיל והחברה כופרת בקיומם של חבות אלה, ואף סבורה שהמבקשים 2 עד 4 הם שחייבים לה כספים, טענו כמה מהמשיבים במהלך האסיפה כי אין לאפשר למבקשים 2 עד 4 להשתתף בהצבעה. לפיכך, הפסיק כונס הנכסים הרשמי את האסיפה, מבלי שהוכרעה המחלוקת בשאלת מינוי המפרק, על מנת לאפשר לצדדים להעלות את טענותיהם לעניין תביעת חוב של המבקשים 2 עד 4 בפני בית המשפט.

2.כשהעניין אכן הובא בפניו, קבע בית המשפט קמא כי אין לו צורך להכריע בשאלה זו. כיוון שהוזמנו לדיון שנערך בפניו כל נושי החברה, ומרביתם אכן הופיעו, הגיע בית המשפט למסקנה כי דעותיהם ידועות. הואיל וגם כונס הנכסים הרשמי הגיש הצעה משלו למנות "אדם אחר לתפקיד המפרק" - קרי אדם נייטרלי שאינו המשיב 2, החליט בית המשפט קמא להפעיל סמכותו מכוח תקנה 33(ג) לתקנות החברת (פירוק), התשמ"ז-1987 ולמנות על דעתו שלו את המשיב 2 כמפרק. את החלטתו נימק בית המשפט בניסיון שצבר המשיב 2 בקשר לחברה במסגרת התפקידים אותם מילא זה מכבר. בית המשפט קבע כי אין מקום לחשש לניגוד עניינים במילוי תפקידו זה היות שלמשיב 2 בפועלו כמפרק יינתנו הוראות על ידי בית המשפט. בנוסף קבע בית המשפט כי המשיב 2 לא יבדוק את תביעת החוב של המשיב 1, שכזכור המשיב 2 שימש כבא כוחו, וכי בא כוח המבקשים 2 עד 4 יצורף לוועדת הביקורת. כנגד החלטה זו מכוונת הבקשה שבפניי.

3.המבקשים 2 עד 4 טוענים כי בית המשפט קמא חרג מסמכותו כאשר מינה מפרק לחברה מבלי שנתקיימה אסיפת נושים כדין ומבלי שזו קיבלה החלטה לעניין המינוי. בנוסף, הם טוענים כי מינויו של המשיב 2 אינו תקין בשל ניגוד אינטרסים, שעלול להיווצר בין תפקידו כבא כוחו של נושה מובטח של החברה- המשיב 1, לתפקידו כמפרק- בו עליו לדאוג לאינטרסים של כלל הנושים. לעמדת המבקשים 2 עד 4 הצטרפו המשיבים 4, 6, למרות שהאחרון לא ביטא באסיפת הנושים או בדיון בפני בית המשפט קמא כל התנגדות למינויו של המשיב 2 למפרק.

המשיבים האחרים (פרט למשיבים 5 ו-11 שלא הגישו תשובות), תומכים בהחלטת בית המשפט קמא. הם טוענים כי הבקשה היא ניסיון של המבקשים 2 עד 4 להכשיל את הליך פירוקה של החברה ולמנוע את פרעונן של הזכויות המגיעות לחברה מאת המבקשים 2 עד 4. לגופו של עניין, הם סבורים כי בית המשפט קמא היה צריך לקבוע חד משמעית כי למבקשים 2 עד 4 אין זכות להשתתף בהליך בחירת המפרק. למרות שלא עשה כן, הם סבורים שצדק בית המשפט קמא בקובעו כי אין כל חשש לניגוד עניינים במסגרת מילוי תפקידו של המשיב 2 כמפרק, היות שקיימת זהות אינטרסים בין המשיב 1 (שהוא היה בא כוחו), כנושה מרכזי של החברה, לחברה. לעמדה זו הצטרף גם כונס הנכסים הרשמי, שמסביר כי עתה, לאור המנגנון שקבע בית המשפט קמא, נחה דעתו כי אין למנוע מהמשיב 2 מלכהן כמפרק החברה.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות שהוגשו עליה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. החלטתו של בית המשפט קמא להמנע מעריכת אסיפת נושים נוספת שתוצאותיה- חילוקי דעות בין רוב הנושים לנושים המייצגים את רוב ערך חובות החברה - ידועות מראש, היא החלטה ראויה. ברור היה לבית המשפט, לאור עמדות הנושים השונים שהופיעו בפניו ולאחר שביכר שלא להכריע בשאלה הסבוכה בדבר מעמדם של המבקשים 2 עד 4 כנושים, כי בסופו של יום יידרש להכריע בשאלת זהות המפרק. משום כך, לא הייתה כל תוחלת בדחיית קבלת החלטה זו. אשר לחשש לניגוד עניינים, המבקשים 2 עד 4 לא הצליחו להצביע על כל ביסוס ממשי לחשש שכזה. את עיקר יהבם הם משליכים על האפשרות שהמשיב 2 יגיש בשם החברה תביעה כנגדם. לאור העובדה כי מוסכם על הכל כי ככל הנראה הנכס היחיד של החברה הוא זכות תביעה זו, לא ברורה הטענה כי יהא פסול בהחלטה של המפרק, אם תהיה כזו, להגיש תביעה בעניין. בכל מקרה, לא תהיה בכך כל פגיעה בעניינם של נושי החברה. כפי שציין כונס הנכסים הרשמי, לאור מנגנוני הבקרה שקבע בית המשפט קמא, אף אם יתעורר בשלב כלשהו חשש לניגוד עניינים, הרי שהוא ינוטרל באמצעות הוראות שיינתנו למשיב 2 מטעם בית המשפט.

התוצאה היא שאין כל עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. הבקשה נדחית. המבקשים 2 עד 4 יישאו בהוצאות המשיב 1 בסך 10,000 ש"ח, בהוצאות המשיבים 2, 8, ו-12 בסך 15,000 ש"ח, ובהוצאות המשיבים 7, 9 ו-10 בסך 7,500 ש"ח.