רע"א 2130/10 CREDIT SUISS UK LIMITED נ. אורן הורביץ ו-114 נוספים

1.

בנובמבר 2006, הגישו המשיבים לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו כתב תביעה נגד מספר נתבעים, וביניהם המבקשות. כתב התביעה נסב על אופן ניהולה של קרן גידור (להלן: הקרן ) שבה השקיעו המשיבים. בכתב התביעה טענו המשיבים, כי במהלך תקופת ההתקשרות בינם לבין הקרן נערכו שינויים משמעותיים באופן ניהולה. בין היתר, התחלפו בעלי השליטה ובעלי תפקידים בקרן. מבנה הבעלות בה, ומדיניות ההשקעה הסולידית שהייתה נהוגה לאורך שנים השתנתה. על-פי הנטען בכתב התביעה, המשקיעים לא יודעו אודות שינויים אלה. המשיבים טענו, כי שינויים אלה הסבו להם הפסדים כספיים משמעותיים, ובין-היתר נמנעה מחלק מהם האפשרות לפדות את השקעותיהם במועד שביקשו. על-פי הנטען, למבקשות היה קשר הדוק לניהול הקרן לאחר השינויים האמורים שנערכו בה. בגין הנזקים שלטענתם נגרמו להם, תבעו המשיבים פיצוי בסך של כ-30 מיליון ש"ח.

2.

ה מבקשות הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לסילוק התביעה על הסף ככל שהיא נוגעת להן. זאת, מטעמי פורום בלתי נאות ומטעמים נוספים. רשם בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' זמיר ) דחה את הבקשה, וזאת נוכח קביעתו כי בשלושה מההסכמים עליהם חתומים המשיבים נקבעה תחולה לדין הישראלי ביחסים בין הצדדים, כמו גם סמכות שיפוט לבית המשפט המוסמך בתל אביב. משכך נקבע כי הפורום הנאות הוא הפורום הישראלי. הטעמים הנוספים שעמדו ביסוד הבקשה נדחו גם הם. ערעור על ההחלטה שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' ברוש ) – נדחה, תוך שנקבע כי החלטת הרשם היתה מפורטת ומנומקת, ואין עילה להתערב בהחלטתו.

3.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. עיקר טענתן של המבקשות נסב על הכרעת בית המשפט בשאלת הפורום הנאות. המבקשות חוזרות על השגותיהן על החלטת הרשם הנוגעות לעניין זה. לטענתן, קיימת סתירה בהחלטת הרשם באשר למהותם והשלכותיהם של היחסים החוזיים בין המבקשות למשיבים; ולדידן, ניתוח נכון של מערכת ההסכמים בין הצדדים יביא למסקנה כי שרירה וקיימת תנית השיפוט אשר קובעת סמכות שיפוטית ייחודית לבתי המשפט של מדינת איי קיימן באשר לעילות הנטענות בכתב התביעה. עוד טוענות המבקשות כי גם לפי מבחן "מירב הזיקות", הפורום הנאות לדיון בתובענה הוא במדינת איי קיימן. יתר על-כן, המבקשות סבורות כי הכפפתן לסמכות שיפוט של בית משפט ישראלי בנסיבות אלה, מהווה פגיעה בעקרונות המערכת הפיננסית הבינלאומית.

4.

דין הבקשה להידחות. החלטת הרשם בעניין הסילוק על הסף, אשר בית המשפט המחוזי השאיר אותה על כנה, נובעת משורה של קביעות עובדתיות הנוגעות למערכת היחסים החוזית בין הצדדים. בהתייחסו לטענת המשיבים כי לא היו מודעים ל"הסכם ההצטרפות" הכולל תנית שיפוט ייחודית לבתי המשפט באיי קיימן, סבר הרשם כי השלב המקדמי אינו המקום לבירור נכונותה וממילא לא ניתן לשלול אותה על הסף. לפיכך, מצא כי

בשלב זה יש לצאת מנקודת הנחה כי תנית שיפוט זאת אינה מחייבת את המשיבים. קביעה נוספת בהחלטת הרשם היא כי ביחסים החוזיים בין הצדדים שרירה וקיימת תנית שיפוט אחרת המקנה סמכות לבית המשפט בתל-אביב ומחילה את הדין הישראלי. קביעות אלה הובילו את הרשם למסקנה כי מכלול הנסיבות מצביעות על כך כי הפורום הנאות הוא הפורום הישראלי. אלה קביעות עובדתיות, אשר אין מדרכה של ערכאת ערעור להתערב בהן – לא כל שכן ב"גלגול שלישי". על כל פנים, רשות ערעור תינתן מקום שבו מעלה הבקשה שאלה כללית החורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת

(ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)) . במקרה זה, מדובר בהחלטה פרטנית, הנובעת מנסיבותיו הספציפיות של המקרה שלפנינו. טענות המבקשים, בנושאים השונים עליהם הם מרחיבים את הדיבור בבקשתם, אינן מעלות שאלה כללית המצדיקה מתן רשות ערעור.

ה בקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.