רע"א 2148/98 יגאל סטחי נ. קצין התגמולים

על פי הוראות נוהל בנוגע להליכים המתנהלים בבית המשפט העליון (כפי שפורסמו בפ"ד נא (1)2), "כל בקשת ביניים המוגשת במסגרת הליך תלוי ועומד בבית המשפט העליון תוגש בצירוף תגובתם של יתר בעלי הדין."

המבקש הגיש את הבקשה שבפני ביום 26.11.98. מבקשתו עולה, כי הוא ער לקיומן של הוראות הנוהל. עם זאת מצא לנכון להגיש את בקשתו בלא תגובת המשיב. הוא מנמק זאת בכך שביום 22.11.98 פנה למשיב וביקש את תגובתו ונאמר לו, כי התגובה תינתן תוך שבעה ימים. פרק זמן זה נראה למבקש ארוך "בנסיבות מקרה זה" ולפיכך הגיש את בקשתו בלא להמתין לקבלת התגובה.

אין בידי לקבל גישה זו. המידע עליו מבוססת הבקשה הגיע למבקש, לכל המאוחר, ביום 3.11.98. כעולה מן הבקשה, המתין המבקש כשלושה שבועות ואז (ב - 22.11.98) פנה לראשונה למשיב. משנאמר לו, כי ייענה תוך שבעה ימים (היינו: ביום א' , 29.11.98), מצא לנכון להגיש בקשה בלא תגובה בטרם חלפו שבעת הימים (ביום חמישי, 26.11.98). הבקשה הובאה בפני ביום א' 29.11.98, המועד בו היתה תגובת המשיב אמורה להתקבל ממילא. ממילא לא הפיק המבקש כל תועלת ממהלכו.

המבקש יפעל איפוא, בהתאם להנחיות, כאמור לעיל ורק משיביא בפני בית המשפט את תגובת המשיב, כאמור בהנחיות, תיבחן בקשתו לגופה.

בשולי הדברים יוער, כי אלמלא נסיבותיו האישות של המבקש אפשר שהיה מקום לחייבו בהוצאות, בשל הטרחה שגרם בסטייתו מההנחיות. כאמור, נמנעתי מלעשות כן.