רע"א 2167/21 נדא סווטי נ. האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי

בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 9.2.2021, בע"א 5435-07-20 (השופטים ר' וינוגרד, ש' ליבוביץ ות' בר-אשר ), שבגדרו נדחה ערעור המבקשת על פסק הדין של בית המשפט השלום בירושלים (השופטת מ' פורר ), מיום 10.4.2020, במסגרתו התקבלה תביעת המשיב לסילוק ידה של המבקשת מהמקרקעין מושא התביעה.

לאחר שעיינתי בבקשה למתן רשות ערעור, על נספחיה, ובפסקי הדין של בית המשפט המחוזי ובית משפט השלום, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת בהתאם לסמכותי שלפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. טענות המבקשת – נשקלו, דחייתן – נעשתה בהתאם לדין. לא שוכנעתי אפוא כי מתעורר חשש לעיוות דין.

המבקשת טוענת, כי פסקי הדין הכירו בתוקפו של רישום בלוח הזכויות, אף אם אינו רישום סופי. לדבריה, שאלה זו, שאלה עקרונית היא, וראוי לה כי תידון ב'גלגול שלישי'. דא עקא, שאלה זו נידונה בעבר לפני בית משפט זה, שהכיר בתוקפו של רישום בלוח הזכויות, תוך החלת 'חזקת התקינות המינהלית' על פעולות הממונה הירדני (רע"א 6684/13 הרן נ' מדינת ישראל - היועץ המשפטי לממשלה (6.7.2014); ע"א 459/79 הוועד הכללי לכנסת ישראל נ' אל איובי , לה(4) 188 (1981)). שאר טענות המבקשת, נטועות כל כולן בדל"ת אמות עניינה הפרטני.

אשר על כן, הבקשה נדחית; מיניה וביה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

משלא התבקשה תגובה, לא אעשה צו להוצאות.