רע"א 2172/16 אליה שלמה נ. בדיחי בועז

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו

(השופטת מ' אגמון - גונן )

בת"א 13670-07-15 מיום 17.2.2016, במסגרתה נדחתה בקשה לסילוק תביעה על הסף, לרבות מחמת חוסר סמכות בינלאומית, ולחלופין בקשה לעיכוב הליכים מחמת הליך תלוי ועומד

(להלן: בקשת הסילוק ).

רקע

1.ביום 19.7.2015 הגיש המשיב, מר בועז בדיחי (להלן: בדיחי ) כתב תביעה נגד המבקש, מר שלמה אליה (להלן: אליה ), במרכזו הטענה כי האחרון הטעה את בדיחי והוליכוֹ שולל במסגרת עסקת נדל"ן משותפת שאותה ביצעו באטלנטה שבמדינת ג'ורג'יה, ארצות הברית.

2.בכתב התביעה מתוארת השתלשלות האירועים הבאה: בתחילת שנת 2011 סיכמו אליה ובדיחי

(להלן: הצדדים )

על ביצוע עסקה משותפת שבמסגרתה ירכשו שלושה נכסי נדל"ן להשקעה בעלות כוללת של כ-39 מיליון ₪. מימון העסקה הוטל על הצדדים בחלקים שווים. לשם ביצוע העסקה, נרשמו שלוש חברות בערבון מוגבל במזכירות מדינת פלורידה ובהמשך אותה שנה, נרכשו שלושת נכסי הנדל"ן על-ידי כל אחת מהחברות. לטענת בדיחי, "בשל עיסוקיהם הרבים", הסכימו הצדדים כי ימונו נציגים מטעמם (לכל צד נציג מטעמו) אשר נרשמו כבעלי שלושת החברות, ופעלו בשם הצדדים לניהול הנכסים.

3.בשלב מסוים, נוכח נסיבות אישיות של בדיחי, נטל אליה את המושכות בניהול העסקה. כך, במועד שאינו ברור מכתב התביעה, נכנסה לתמונה חברת Albion Trading Inc.

(להלן: אלביון

או החברה ), אשר על-פי הנטען מצויה בבעלותו הבלעדית של אליה. סוכם, כי מימון הפרויקט ייעשה דרך החברה. הצדדים יעבירו כספים אליה, וזו באמצעות הסכם הלוואה פיקטיבי, תספק "הלוואות" לחברות לצורך מימון העסקאות. החזר אותן ה"הלוואות" ייעשה על-ידי תשלום דמי השכירות מהשימוש בנכסים ויועבר אל הצדדים דרך החברה. מכוח הסכמות אלה, העביר בדיחי סך של כ-23 מיליון ₪.

4.עוד נטען בכתב התביעה, כי במהלך שנת 2013 שוכנע בדיחי על-ידי אליה להעביר את הבעלות בנכסים על-שמה של חברת אלביון, תוך שאליה מתחייב כי עם השלמת רישום הנכסים, יפעל לרישומו של אליה כמחזיק ב-50% ממניות החברה. על-פי כתב התביעה, הבהיר בדיחי לאליה כי העברת הבעלות בנכסים אל החברה נעשתה למראית עין בלבד, ללא שינוי במערכת ההסכמית בין הצדדים. עם זאת, משבוצעה העברת הבעלות בנכסים על-שמה של החברה, נעלם אליה מעל לפני השטח ותחתיו צצה החברה, אשר טענה כי אין לה שיג ושיח עם בדיחי וכבעלים הבלעדי של נכסי הנדל"ן היא רשאית לפעול בהם באופן עצמאי.

5.נוכח האמור, טען בדיחי כי פעולותיו של אליה נעשו במסגרת תכנית רב- שלבית שרקח, במסגרתה הציג מצגים כוזבים, הפר הסכמים ופעל במרמה והטעיה. על כן, התבקש בית המשפט לקבוע כי ההסכמות בין הצדדים בטלות וכי על אליה לפצות את בדיחי בסכום השווה להשקעתו, כ-23 מיליון ₪.

6.ביום 7.9.2015, בטרם הוגש כתב הגנה, הגיש אליה בקשה לסילוק התביעה על הסף ולחלופין בקשה לעיכוב הליכים מחמת הליך תלוי ועומד. במסגרת הבקשה, פרש אליה מסכת עובדתית שונה בתכלית , שבבסיסה הטענה לפיה אין כל יריבות בין הצדדים. על-פי הבקשה, החברה היא שהתקשרה עם בדיחי לביצוע העסקאות עוד מתחילתם של האירועים, ואילו אליה עצמו לא היה צד להסכמות בשום שלב. החברה עצמה, כך נטען, אינה מצויה בבעלותו של אליה והוא משמש כיועצה בלבד. עוד נטען, כי החברה אינה מתעלמת מבדיחי; אדרבה, לאחר העברת הזכויות בהסכמת הצדדים בשלושת הנכסים אל החברה, ביקשה האחרונה לבוא בדברים עם בדיחי, כך שיירשם כבעלים של 50% ממניות החברה, אך דווקא בדיחי הוא שנמנע מלקבל לידיו את הזכויות בתואנות שונות, תוך שהוא מסרב מספר פעמים להצעות פשרה שהוצעו לו.

7.במסגרת בקשת הסילוק על הסף, נטען כי מבחני הפסיקה מעלים באופן חד-משמעי כי בית המשפט בישראל נעדר סמכות בינלאומית לדון בתביעה, שכן "הפורום הנאות" לדון בטענות הצדדים הן הערכאות שבארצות-הברית. זאת, נוכח העדר יריבות בין הצדדים, ומחמת העובדה כי העסקאות, הנכסים ובעליהם נטולי זיקה לישראל. עוד נטען, כי הליך מקביל מתנהל במדינת ג'ורג'יה שבארצות הברית, ולכן יש לעכב את ההליכים מחמת הליך תלוי ועומד.

8.ביום 17.2.2016 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בה נדחתה בקשת הסילוק. על-פי ההחלטה: "אין

מקום

לסילוק

על

הסף

בשלב

זה

כאשר העובדות

הנטענות

לא

הובררו

כראוי (לרבות העדרם

של

תצהירים

לתמיכה

בעובדות)

. יש

מקום

לקיים

קדם

משפט

בו

יתבררו

גם השאלות

בנוגע

להליכים

מקבילים..." .

9.בקשה לעיון חוזר שהוגשה על-ידי בא-כוחו של אליה נדחתה בהחלטה מיום 3.3.2016. כתב הגנה הוגש ביום 18.4.2016, ודיון קדם משפט ראשון קבוע ליום 1.6.2016.

10.מכאן הבקשה שלפניי, במרכזה הטענה כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע כי אין מקום בשלב זה לדחות את התביעה על הסף מחמת העדר סמכות בינלאומית. בא-כוחו של אליה חזר על התשתית העובדתית שהוצגה בבקשת הסילוק. לטענתו, על-פי אמות המידה שנקבעו בפסיקה, נסיבות המקרה מעלות כי בית המשפט הישראלי הינו "פורום בלתי נאות", ועל כן יש לסלק את התביעה.

11.עוד נטען, כי בדיחי הוא שהביא במכוון לערפול עובדתי בכתב התביעה, באופן המקשה על בית המשפט להתמצא בנפתולי העובדות, מה גם שאין במסכת העובדות שתיאר כדי להצביע על זיקה כלשהי של המחלוקת לישראל. בנוסף, נטען כי בירור העובדות הרלוונטיות לצורך הכרעה בבקשה לסילוק על הסף אינו הבירור העובדתי הנדרש לצורך הכרעה בתביעה גופה, והעובדות הנדרשות לבחינת בית המשפט בשלב זה מצומצמות בהיקפן, ונוגעות רק לעובדות העומדות בבסיס הבקשה בהתייחס לשאלת קיומה של סמכות בינלאומית.

הכרעה

12.לאחר שעיינתי בבקשה ובטענות הצדדים כפי שפורטו בכתבי הטענות שהוגשו לבית המשפט המחוזי, סבורני כי דין הבקשה להידחות, וזאת מבלי להיזקק לתשובת הצד שכנגד.

13.ראשית, עסקינן בהחלטת ביניים בהליך אזרחי, שאין בה כדי לסתום את הגולל על טענות הצדדים. נקודת המוצא היא שאין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהחלטות מסוג זה, אלא במקרים חריגים (ראו: רע"א 1153/11 שטראוס גרופ ואח' נ' כרמית תעשיות מזון ממתקים , פסקה 10 (27.2.2011)).

14.לגופם של דברים, וכפי שציין בית המשפט המחוזי, טרם הובררה כראוי פרשת העובדות הנטענת על-ידי הצדדים, וניכר כי בין הצדדים קיים פער משמעותי. כל עוד מחלוקות עובדתיות אלה לא הובררו כיאות ולא הוכרעו עדיין בידי בית המשפט המחוזי, קיים קושי ממשי לבחון את שאלת קיומה של סמכות בינלאומית ואת זיקתם של האירועים והנוגעים בדבר לישראל.

15.ניתן להצביע על מספר יסודות עובדתיים המצויים בערפל עובדתי אשר הכרעה בהם לכאן ולכאן עשויה להיות בעלת חשיבות לעניין השאלה המשפטית שבמוקד בקשה זו. מבלי לקבוע כי באלה תלויה ההכרעה בשאלת נאותות הפורום, הרי שניכרת חשיבות לעובדה כי בין הצדדים ניטשת מחלוקת יסודית בדבר זהות הצדדים היריבים; לעובדה כי לא הובררה כיאות זיקתו של אליה לחברת אלביון ומעורבותו בעסקאות שאותן ביצעה, אם בכלל, עם בדיחי; תיתכן חשיבות גם להכרעה בשאלת מהות המצגים וההסכמות שבין הצדדים קודם או במקביל לביצוע העסקאות, ככל שאלה התקיימו.

16.הכרעה במחלוקות עובדתיות אלה ואחרות, תעמיד לפני בית המשפט תשתית אשר יהיה בה כדי לסייע להכרעה עתידית, אך טרם בירור העובדות על-ידי בית המשפט המחוזי, אין מקום לדון בטענות אלה כעילת סף (ראו: רע"א 6770/01 קי.בי.ע. קבוצת בוני ערים בע"מ נ' מועצה אזורית באר טוביה (14.10.2001); רע"א 8862/08 צין טורס חדשה נ' אברהם אהרוני (01.12.2008)).

17.לא נעלמת מעיניי האפשרות כי מי מן הצדדים נקט בערפול עובדות כאלה ואחרות בכתבי טענותיו. עם זאת, דין טענות מסוג זה להתברר גם כן לפני הערכאה הדיונית. לבית המשפט המחוזי אמצעים שונים לשם בירור טענות אלה, ואין בכך כדי להפעיל סעד קיצוני של סילוק על הסף בעת הזו.

18.סיכומם של דברים, הבקשה לרשות ערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.