רע"א 2182/00 כלל - חברה לבטוח בע"מ נ. מיכה נווה

1.המשיב הגיש תביעה נגד המבקשים לתשלום נזקיו בתאונת דרכים בה נפגע. בין בעלי הדין היתה מחלוקת, אם מום בראשו של המשיב הידוע בשם הידרוצפלוס ( להלן: המחלה ) נגרם עקב התאונה. הצדדים הסכימו על מינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי, אשר יבדוק את המשיב ויחווה דעתו ביחס למצבו, כולל בשאלת הקשר הסיבתי כאמור. כמומחה רפואי התמנה פרופסור רכס, ובעלי הדין הסכימו שחוות דעתו תחייב אותם גם במסגרת ההליכים בבית המשפט.

פרופסור רכס אכן בדק את המשיב והגיש את חוות דעתו לבית המשפט, בה שלל קשר סיבתי בין התאונה לבין המחלה.

2.משנתקבלה חוות דעתו, הגיש המשיב בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירו-כירורגיה, על מנת שהלה יחווה דעתו בדבר קיום קשר סיבתי כאמור. בהחלטתו מיום 24.1.99 דחה בית המשפט המחוזי (השופטת ברוש) את הבקשה. הוא הדגיש שפרופסור רכס נבחר בהסכמת הצדדים להכריע בשאלת הקשר הסיבתי, ולא נמצאו כל הסבר או הצדקה למינוי מומחה בתחום הנוירוכירורגי שיחווה דעתו באותו נושא. עם זאת, הציע בית המשפט שתהיה פניה אל פרופסור רכס על מנת שיבהיר אם די בחוות דעתו, או שמא יש צורך במינוי מומחה בתחום הנוירוכירורגיה אשר יחווה גם הוא את דעתו בנושא. אכן, נשלחה אל פרופסור רכס שאלה, והוא השיב שלדעתו אין כל צורך או היגיון במינוי מומחה כזה. פרופסור רכס גם נחקר ארוכות בבית המשפט על חוות דעתו, כולל שלילת הצורך למנות מומחה רפואי נוסף, ועמד איתן על דעתו.

3.בהחלטה אשר ניתנה על ידי בית המשפט הדן בתובענה (השופט אזר), לאחר חקירת פרופסור רכס, מציין בית המשפט את דבריו של פרופסור רכס כדברים "משכנעים ואמינים". הוא מציין את הבדיקה היסודית שערך בנושא חוות דעתו בספרות המקצועית המדעית. הוא גם מזכיר את הסברו של פרופסור רכס על פיו אין כל יתרון לנוירוכירורג על נוירולוג בקביעת האבחנה בכל הנוגע להידרוצפלוס. על אף כל אלה, הגיע בית המשפט למסקנה כי לא השתכנע כי ניתן להגיע למסקנה סופית הוגנת וצודקת בלי לשמוע גם את דעתו של מומחה נוירוכירורגי. אומר בית המשפט בעניין זה:

"בעוד שאני מקבל כי המומחה המתאים לענות על פגיעות במוח, לרבות הידרוצפלוס, הוא הנוירולוג, עדיין שאלה של קשר סיבתי בין חבלה ובין התפתחות פגיעה במוח היא שאלה המצדיקה קבלת חוות דעת מנוירוכירורג".

בית המשפט גם מדגיש את העדרה של ספרות רפואית הדנה ישירות בנושא. אלה דבריו בעניין זה:

"פרופסור רכס הסתמך בקביעתו בדבר העדר קשר סיבתי על העדר ספרות רפואית וקל יותר היה לקבל את קביעתו אילו היתה מסתמכת על ספרות מקצועית קיימת. היעדרה של ספרות רפואית הוא עניין מטריד . יתכן שהוא מלמד על העדר קשר, שכן אילו היה קשר היתה קיימת ספרות, ויתכנו גם הסברים נוספים. היעדרה של ספרות מקצועית יכול ללמד כי הנושא לא מצא מסיבות שונות את ביטויו באותה ספרות מקצועית, ויתכן גם שהמקרה שבא בפני במשפט זה הוא מקרה נדיר" (ההדגשה שלי - ת"א).

על החלטה זו הוגשה בקשה זו לרשות ערעור, אשר הוחלט לדון בה כאילו ניתנה רשות ערעור וערעור הוגש על פי הרשות שניתנה.

4.לדעתי, לא באו בפני בית המשפט עובדות שיצדיקו מינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירוכירורגיה.

א.ראשית, העדרה של ספרות רפואית המצביעה על קשר אפשרי בין חבלה לבין המחלה של המשיב, לא היווה הצדק למינוי מומחה נוסף. העדרה של אינדיקציה בספרות הרפואית לקשר כזה משמעותו היא שלא נמצא עד כה בכל המחקרים הרפואיים קשר סיבתי כזה. כפי שאומר פרופסור רכס בעדותו:

"אין מאמרים, סימן שאין קשר, כי אחרת אנשים היו מפרסמים את זה".

וכן:

"ברפואה, אם אני לא יודע משהו אני הולך לשאול מה יודעים האחרים ,ונכנסים למאגרי המידע של הספריה של הקונגרס בארצות הברית. אם זאת תופעה שאף אחד לא ראה אותה או לא התיחס אליה - להבנתי, כאיש מדע, היא לא קיימת . כל המחלות מתועדות" (ההדגשה שלי - ת"א).

בנסיבות אלה, לא ברור על שום מה ולאיזה צורך נתמנה מומחה נוסף. אין לכך כל הסבר משכנע בהחלטה. בית המשפט מציין את אמינותו של פרופסור רכס, מומחה בעל שם, ואת השכנוע שבדבריו, אך משום מה סבר שראוי למנות מומחה נוסף. אכן, התוצאה של חוות דעתו של פרופסור רכס היא קשה למשיב, אך האם די בעובדה זו כדי להצדיק מינוי מומחה נוסף?

ב.לכל האמור לעיל, יש להוסיף שפרופסור רכס הינו מומחה מוסכם, וכפי שהוסכם על בעלי הדין, חוות דעתו, בכפוף לשאלות הבהרה וחקירתו, אמורה לחייבם.

הנסיבות הן, אם כן, שהמומחה מוסכם ואף נקבע שחוות דעתו תחייב, לבית המשפט כל טענה אמירה נגד המומחה הרפואי או נגד חוות דעתו לבד מדברי שבח. בנסיבות אלה, לא מתקיימת הצדקה למינוי מומחה נוסף.

5.אשר על כן, מתקבל הערעור והחלטת בית המשפט המחוזי בדבר מינוי מומחה נוסף בתחום הנוירוכירורגיה מבוטלת בזה. בנסיבות המקרה, כל צד ישא בהוצאותיו.