פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2194/18
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
המבקש:
ד"ר צבי הלר
נ ג ד
המשיבות:
1.
מילועוף אינטגרציית פטם אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
2.
עוף הגליל בע"מ
3.
עוף הגליל אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
4.
קיבוץ מנרה, אגודה שיתופית
5.
תעשיות מזון תנובה, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
בקשה לרשות ערעור
על החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה מימים 4.3.2018 ו-5.3.2018 (כבוד השופט
מ'
רניאל
)
ב-ת"צ 45675-12-15 ובקשה למתן סעד זמני בערעור
בשם המבקש:
עו"ד מיכאל בך; עו"ד רון
לדרמן; עו"ד גלעד הלר
בשם המשיבה 1:
עו"ד רפאל
יולזרי; עו"ד מיכאל ויטן
החלטה
1.
מונחת לפניי בקשה לרשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בחיפה מימים 4.3.2018 ו-5.3.2018 שניתנו בהליך של בקשה לאישור תובענה כייצוגית (כבוד השופט מ' רניאל , ת"צ 45675-12-15) (להלן: הבקשה ו- ההליך הייצוגי ). במסגרת ההחלטה מיום 4.3.2018 נדחתה בקשת המבקש לדחות את מועדי ישיבות ההוכחות שנקבעו לימים 8.4.2018 ו-9.4.2018 (מיד לאחר פגרת הפסח) בעיקר מהטעם ש" הגשת הליך ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה "; ובהחלטה מיום 5.3.2018 נדחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו (להלן: ההחלטות ). בד בבד עם הגשת הבקשה, הגיש המבקש בקשה דחופה למתן סעד זמני בערעור בגדרה ביקש את דחיית מועדי ישיבות ההוכחות.
הבקשה הוגשה על רקע בקשת רשות ערעור קודמת שהגיש המבקש, בחודש יולי 2017 (להלן: רע"א 5814/17 ) , שעניינה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 18.6.2017 שניתנה אף היא בהליך הייצוגי, שבה דחה בית המשפט את עיקר בקשתו של המבקש לצרף ראיות נוספות להליך אישור התובענה כייצוגית. רע"א 5814/17 תלויה ועומדת מזה זמן רב משהדיון בה עוכב בהסכמת הצדדים, לנוכח הליכי גישור שהתנהלו ביניהם. ביום 28.2.2018 הודיע המבקש כי אמנם הליך הגישור עם מרבית המשיבות (משיבות 2–5) הסתיים בהצלחה; אולם מאחר שהגישור עם המשיבה 1 נכשל, ביקש לחדש את ההליכים ב-רע"א 5814/17 תוך שהפקיד את העירבון שנקבע. משכך, רע"א 5814/17 שבה על כנה ויש לבררה.
2.
בבקשה טוען המבקש כי לראיות שמבוקש לצרף במסגרת רע"א 5814/17, נודעת חשיבות רבה להליך הייצוגי ומשכך יש להורות על דחיית ישיבות ההוכחות עד לאחר שתתקבל הכרעה בעניין זה; שאם לא כן " ייגרמו למבקש ולקבוצה, כמו גם ליעילות ההליך, נזקים כבדים ובלתי הפיכים ". בהקשר זה מחדד המבקש כי אין כל הגיון בקיום ישיבת הוכחות שבה יוצגו לנחקרים שאלות חלקיות בלבד, כאשר במצב שבו תתקבל רע"א 5814/17 יידרשו הצדדים לקיים דיון הוכחות נוסף; וכי הליך הוכחות "מקוטע" כזה עשוי לפגוע באפקטיביות החקירות הנגדיות ובחקר האמת. מנגד טוען המבקש כי למשיבה 1 לא ייגרמו נזקים כלשהם מדחיית קצרה של מועדי ההוכחות, זאת בפרט משההליך הייצוגי מתנהל למעלה משנתיים. יצוין כי במסגרת הבקשה שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי הוא מנה שני טעמים לדחיית מועדי ישיבות ההוכחות – העובדה ש-רע"א 5814/17 עודנה תלויה ועומדת, ונסיעה של המומחה מטעמו לחו"ל; ובהחלטה התייחס בית המשפט לשני הנימוקים האמורים. ואולם, משהבקשה נסבה אך על הצורך להמתין להכרעה ב-רע"א 5814/17, אתייחס רק לכך.
על מנת שתהא התמונה שלמה, יצוין כי קודם שהוגשה הבקשה, הגיש המבקש ביום 12.3.2018 בקשה בגדרי רע"א 5814/17 לעיכוב ההליכים בבית המשפט המחוזי – קרי, לדחיית המועדים שנקבעו לישיבות ההוכחות. אולם, משבקשה כזו נדונה זה מכבר על ידי הערכאה הדיונית ונדחתה, הוריתי על מחיקת הבקשה לעיכוב ההליכים ביום 13.3.2018 – תוך שהובהר כי ניתן להשיג על ההחלטות על דרך של הגשת בקשה לרשות ערעור. מכאן הבקשה שלפניי.
3.
במצב הדברים שתואר, ומשהמשיבה 1 הותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית משפט זה, סבורתני כי בנסיבות אלה יהא זה נכון ויעיל שדיון ההוכחות יתקיים לאחר שתינתן הכרעה ב-רע"א 5814/17. ויוער כי איני שותפה לטענת המבקש כי קיום דיוני ההוכחות במועדם יסב לו נזקים בלתי הפיכים. עם זאת, מאחר שאין זה מן הנמנע שהליך ההוכחות יושפע מההכרעה ב-רע"א 5814/17; ולנוכח הנסיבות הפרטניות של המקרה – מצאתי כי יש מקום ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור. למען הסר ספק, יובהר כי אין בדברים האמורים משום נקיטת עמדה באשר לסיכוייה של רע"א 5814/17.
התוצאה היא שהערעור מתקבל וישיבות ההוכחות שקבועות לימים 8.4.2018 ו-9.4.2018 יידחו עד לאחר שתינתן הכרעה ב-רע"א 5814/17. בהינתן האמור, הבקשה למתן סעד זמני בערעור מתייתרת. אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"א בניסן התשע"ח (27.3.2018).
ש ו פ ט ת