רע"א 2202/98 מלכיאל שרבט נ. שלום שרבט

1.בית המשפט המחוזי נתן תוקף של פסק-דין להסדר מוסכם בין הצדדים. בין השאר הוסכם בו על מינוי מומחים ומומחה מכריע והצדדים קבלו על עצמם באותו הסדר לבצע את האמור בחוות הדעת כאילו היתה היא פסק-דין של בית משפט.

2.המומחה מסר את חוות דעתו ממנה - ככל הנראה - לא נחה דעתו של המבקש, שמצא לתקוף אותה בדרך של בקשת רשות ערעור עליה, כאילו היתה - היא עצמה - פסק דין של בית המשפט.

3.פסק הדין אישר הסדר עליו הסכימו הצדדים. אין לראות בחוות הדעת שנערכה על ידי מומחה ושלא אושרה היא עצמה בפסק דין, כאילו הפכה בדיעבד לפסק דין רק משום שבית המשפט אשר את ההסכם כאמור.

4.לפיכך, גם אם נכונות טענות המבקש נגד חוות הדעת (ואין אני נוקטת עמדה בעניין זה) אין המבקש יכול לבקש רשות עליה כאילו היתה החלטה של בית משפט. אם עומדת לו זכות לתקוף את חוות הדעת, עליו לעשות כן בערכאה המתאימה ובהליך המתאים ולא בדרך בה הלך.

הבקשה נדחית ללא הזמנת תשובה וללא צו להוצאות.