פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2239/19
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
מאיר ורדי
נ ג ד
המשיבים:
1. אריאלה כהן ארזי
2. אוריאל כהן ארזי
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 20.2.2019 בע"א 43247-03-16
שניתן על-ידי כבוד השופטת הבכירה מ' נד"ב, השופט העמית א' ש' שילה והשופטת
י' רוטנברג
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 20.2.2019 (ע"א 43247-03-16, השופטת הבכירה מ' נד"ב , השופט העמית א' ש' שילה והשופטת י' רוטנברג ). בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בנתניה מיום 19.1.2016 (ת"א 18176-04-13, השופטת ס' קולנדר-אברמוביץ ). בצדה של בקשת רשות הערעור הוגשה אף בקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי.
2.
בשנת 2011 מכר המבקש למשיבים דירה בת חמישה חדרים בבניין שבנה על קרקע שירש מהוריו (להלן: הדירה ). ביום 10.4.2013 הגישו המשיבים לבית משפט השלום תביעה נגד המבקש, בין היתר בשל ליקויי בניה בדירה. המבקש הגיש תביעה שכנגד ובה טען בין השאר שהמשיבים פיצלו את הדירה והסבו נזקים לבניין שבנה. שני הצדדים הגישו חוות דעת מומחה להוכחת טענותיהם.
3.
בית משפט השלום קיבל את תביעתם של המשיבים ודחה את התביעה שכנגד שהגיש המבקש. בית משפט השלום קיבל את מרבית הטענות שהעלו המשיבים בתביעה, והורה למבקש לשלם להם סך של 193,835 שקלים בשל הליקויים שנמצאו בדירה, לצד החזר אגרה והוצאות.
4.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום, בהתאם לתקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ). בית המשפט המחוזי הוסיף כי הטענה העיקרית שהעלה המבקש בערעורו נגעה להחלטה שלא להורות על מינויו של מומחה מטעם בית המשפט לעניין אומדן הנזק שנגרם מליקויי הבניה, וכי דינה של טענה זו להידחות בשל העובדה שהמבקש הצהיר בעצמו בזמן ניהול ההליך שאין צורך בכך.
5.
ביום 27.2.2019 דחה בית המשפט המחוזי בקשה שהגיש המבקש לעיכוב ביצועו של פסק הדין עד להגשתה של בקשת רשות הערעור לבית משפט זה. בית המשפט המחוזי התייחס לכלל לפיו אין מעכבים סעד כספי, ובהמשך לכך קבע כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתו של המבקש, וכן סיכויי קבלתה של בקשת רשות ערעור במקרה דנן הם "קלושים".
6.
יצוין כי המבקש ייצג את עצמו בדיונים שהתנהלו בפני הערכאות הקודמות, למעט בשלב ההוכחות בבית משפט השלום שבו היה מיוצג על-ידי עורך-דין מטעם יחידת הסיוע המשפטי.
7.
בקשת רשות הערעור דנן נסבה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש טוען כי בשל אי-מינויו של מומחה מטעם בית המשפט ודחיית ערעורו לפי תקנה 460(ב) לתקנות נגרם לו עיוות דין המצדיק מתן רשות ערעור. כמו כן, המבקש סבור כי בקשתו מגלה עניין בעל חשיבות ציבורית, בין השאר בשל מאבקים קודמים שניהל מול עיריית נתניה בעניינם של המקרקעין שעליהם נבנתה הדירה. בצד בקשת רשות הערעור הוגשה כאמור גם בקשה לעיכוב ביצוע, ובה נטען כי מצבו הכלכלי הקשה של המבקש אינו מאפשר לו לקיים את החיובים שהוטלו עליו.
8.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, מצאתי כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. חרף הטענות שהעלה המבקש, לא השתכנעתי כי הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים. כמו כן, אינני סבורה כי דחיית הבקשה תוביל לעיוות דין. על כן, בהתאם לתקנה 407א לתקנות, אני דוחה את הבקשה. משכך, ממילא מתייתר הצורך לדון בבקשה לעיכוב ביצוע.
9.
סוף דבר: בקשת רשות הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע נדחות בזאת. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, כ"ה באדר ב התשע"ט (1.4.2019).
ש ו פ ט ת