החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 2240/09 גיורא ארנהיים נ. אפרים שועלי בנין והשקעות בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

חוזים · יתרת חוב עבור שירותי בנייהבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשת רשות ערעור על פסק דין בתביעה לתשלום יתרת חוב בגין שירותי בנייה שנדחתה. בית המשפט קבע כי טופס 4 מעיד על מוכנות המבנה לאכלוס, וכי הליקויים שנמצאו אינם מצדיקים עיכוב התשלום. הבקשה לא עמדה בקריטריונים למתן רשות ערעור ונדחתה עם חיוב בשכר טרחה.

העובדות

המבקשים התקשרו עם המשיבה בהסכם לתכנון ובנייה של תוספת בנייה במבנה מסחרי ובתוספת נוספת. המשיבה טענה כי העבודות הסתיימו והמבקשים לא שילמו את יתרת החוב. המומחה אמד את עלות תיקון הליקויים בסכום זניח יחסית ולא מנע אכלוס.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם רשאים המבקשים לעכב את תשלום יתרת החוב בגין שירותי בנייה בשל ליקויי בנייה ואי קבלת תעודת גמר?
  2. 2.האם טופס 4 שניתן לאכלוס המבנה מעיד על השלמת עבודות הבנייה והעברת החזקה?

הלכות

  1. 1

    טופס 4 שניתן למבקשים מהווה אישור ברור ונחרץ לכך שהמבנה ראוי לאכלוס, ולכן יש לראות את תוספת הבנייה כמושלמת.

    ״טופס 4 שניתן למבקשים מהווה אישור ברור ונחרץ שחרף התקנה דלת הממ"ד בכיוון שונה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הבקשה לרשות ערעור נדחתה מאחר שאינה מעלה שאלה משפטית או עקרונית בעלת חשיבות ציבורית החורגת מהסכסוך הפרטני.

    ״מקרה זה אינו עומד בקריטריונים אלו, ואינו מעלה כל סוגיות משפטיות החורגות מגבולות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • טופס 4
  • תעודת גמר
  • ליקויי בנייה
  • יתרת חוב
  • אכלוס
  • דלת ממ"ד
  • חשיבות ציבורית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

2240/09

בפני:

כבוד השופט י' דנציגר

המבקשים:

1. גיורא ארנהיים

2. סנטוריום גן שלווה (1997) בע"מ

נ ג ד

המשיבה:

אפרים שועלי בנין והשקעות בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית

המשפט המחוזי מחוז מרכז מיום 9.2.09 בע"א 6505-08-07 שניתן על ידי כבוד

השופטים א' ש' שילה, א' דודקביץ, ז' בוסתן

בשם המבקשים:

עו"ד

ד"ר א' נטטל

בשם המשיבה:

עו"ד

א' שינדלר

החלטה

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 9.2.2009 (כבוד השופטים א' שילה (אב"ד), א' דודקביץ, ז' בוסתן ) בע"א 6505-08-07 אשר דן בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח-תקוה (כבוד השופט נ' שטרנליכט ) בת.א. 3079/03 מיום 22.6.2006. עניינם של הליכים אלו בקביעה לפיה

על המבקשים לשלם למשיבה סך של כחצי מליון ₪ בגין יתרת חוב עבור שירותי בנייה.

רקע עובדתי והליכים קודמים

1.בין המבקשים ( גיורא ארנהיים וסנטוריום גן שלוה (1997) בע"מ ) לבין המשיבה ( אפרים שועלי בניין והשקעות בע"מ ) נחתם בשנת 1997 הסכם לפיו התחייבה המשיבה, בעבור תשלום של כ-185,000 $, לתכנן ולבנות עבור המבקשים תוספת בנייה במבנה המיועד לחנויות בתל-מונד (להלן – המבנה ) וכן בנייה של תוספת נוספת על מבנה הנמצא במגרש סמוך, אותו רכשו המבקשים מחברה אחרת הקשורה למשיבה. בין הצדדים נקבע מנגנון לביצוע העבודות וכן לוח תשלומים. בשנת 2003 הגישה המשיבה תביעה לבית משפט השלום בפתח-תקוה בה נטען כי עבודות תוספת הבנייה במבנה בהתאם להסכם הסתיימו, להוציא שינוי כיוון של דלת ממ"ד, אולם המבקשים נמנעו מלקבל חזקה במבנה ולשלם את יתרת החוב בגין שירותי הבנייה. מאחר והמבקשים סירבו לשלם למשיבה את המגיע לה, עיכבה האחרונה את תוספת הבנייה במבנה הנמצא במגרש הסמוך. המבקשים מצידם טענו מספר טענות לפיהן, בין היתר, במבנה נתגלו ליקויי בנייה וכי הבנייה עצמה לא הסתיימה מאחר שלא התקבל טופס אכלוס (להלן – טופס 4 ).

2.

בית משפט השלום בפתח-תקוה מינה מומחה לבדיקת ליקויי הבנייה וזה אמד את עלות תיקונם בסכום של כ-13,000 ₪ בלבד (ואם יתוקנו באמצעות המשיבה כ-10,000 ₪ בלבד). נקבע כי מדובר בעלות תיקונים זניחה ביחס למחיר תוספת הבנייה

והתוספת הנוספת, מה גם שתיקונים אלו אינם מונעים את אכלוס המבנה. כמו כן, דחה בית משפט השלום בפתח-תקוה טענות נוספות שהעלו המבקשים בעניין תשלומים עבור שינויים במבנה, עבודות נוספות ובניית התוספת. על כן נדחתה טענת המבקשים לפיה הם רשאים לעכב את תשלום יתרת החוב. בית משפט השלום בפתח-תקוה ערך תחשיב בגין הפיגורים והתשלומים אותם היו צריכים המבקשים לשלם וקבע כי על המבקשים לשלם למשיבה סך של כחצי מליון ₪.

3.

על פסק דין זה הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז. המשיבים מצידם, הגישו ערעור שכנגד. לענייננו רלוונטית בהליך זה קביעת בית המשפט המחוזי מרכז לפיה דלת הממ"ד הותקנה שלא בהתאם לתוכנית המקורית, אולם מאחר ומלכתחילה אישרה הוועדה המרחבית את אכלוס תוספת הבנייה באמצעות טופס 4 יש לראות את תוספת הבנייה כמושלמת וראויה לאכלוס. עוד נפסק בהקשר זה כי מחוות הדעת ומתשובות המומחה שמינה בית משפט השלום בפתח-תקוה עולה כי הליקוי הבטיחותי הנובע מהתקנת דלת הממ"ד שלא בכיוון הנכון נוגע אך ורק לקבלת אישור הג"ה למבנה ואין להסיק מכך שהמבנה כולו אינו בטיחותי. מכל מקום, קבע בית המשפט המחוזי כי משאישרה הוועדה המרחבית את אכלוס המבנה, וכל עוד אישור זה הינו בתוקף, יש בכך לאשר כי לא מדובר במפגע בטיחותי. לפיכך, נדחה ערעורם של המבקשים.

4.

על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי. טענתם המרכזית של המבקשים, המפורטת בבקשה באריכות יתרה, היא אחת: בניגוד לקביעת הערכאות הקודמות, בניית המבנה לא הושלמה מאחר והג"ה לא סיפקה את האישור המתאים לאור ליקויים חמורים שנתגלו בממ"ד המונעים את אכלוס את המבנה. לטענת המבקשים, המועד בו הושלמו עבודות הבנייה אינו מועד קבלת טופס 4 אלא מועד קבלת תעודת גמר אשר האחריות להוצאתה מוטלת על המשיבים. תעודת גמר, מוסיפים המבקשים, טרם נמסרה להם. על כן, טוענים המבקשים, אין הם חייבים לשלם את יתרת החוב למשיבה.

5.

המשיבה מצידה, טוענת כי לא מתקיימים התנאים לדון בבקשה למתן רשות ערעור. לגוף הדברים, טוענת המשיבה כי טופס 4 ותעודת גמר אינם חלק מההתחייבויות אותן היא קיבלה על עצמה במסגרת ההסכם לביצוע העבודות אשר נחתם עם המבקשים. המשיבה מוסיפה כי טופס 4 הוצא על ידי המבקשים בעצמם, מה גם שטופס זה הינו בתוקף ודי בכך להעביר את החזקה במבנה למבקשים.

דיון והכרעה

6.

לאחר שעיינתי בבקשה לרשות ערעור ובתגובת המשיב כמו גם בהחלטות הערכאות הקודמות, אין מנוס מהמסקנה כי דין הבקשה להידחות. הכלל הוא כי בית משפט זה לא יענה לבקשה למתן רשות ערעור, אלא במקרים המעלים שאלה משפטית או עקרונית בעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים [ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)]. מקרה זה אינו עומד בקריטריונים אלו, ואינו מעלה כל סוגיות משפטיות החורגות מגבולות הסכסוך הנקודתי בין הצדדים.

מעבר לדרוש אוסיף אין חולק כי מיקום דלת הממ"ד אינו כנדרש לפי הוראות הג"ה. אולם, כפי שנקבע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, טופס 4 שניתן למבקשים מהווה אישור ברור ונחרץ שחרף התקנה דלת הממ"ד בכיוון שונה מזה שהופיע בתוכנית המקורית, יש לראות את תוספת הבנייה כמושלמת וראויה לאיכלוס. יתרה מכך, המבקשים לא הוכיחו שלא די בטופס 4 בכדי לאפשר את העברת החזקה במבנה ואת איכלוסו.

סוף דבר, הבקשה אינה מעלה נימוק ראוי למתן רשות ערעור והיא נדחית. המבקשים ישאו בשכר טרחת עורכי דין לטובת המשיבה בסך של 5,000 ₪.

ניתנה היום, י"ז בתמוז תשס"ט (9.7.09).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 6505-08-07

הלכות

  1. 1טופס 4 שניתן למבקשים מהווה אישור ברור ונחרץ לכך שהמבנה ראוי לאכלוס, ולכן יש לראות את תוספת הבנייה כמושלמת.
  2. 2הבקשה לרשות ערעור נדחתה מאחר שאינה מעלה שאלה משפטית או עקרונית בעלת חשיבות ציבורית החורגת מהסכסוך הפרטני.