פרטי ההליך
בית המשפט העליון
רע"א 97 /
2243
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקש:
יוסף
גולן
נגד
המשיבים
:
1.
ק. מינץ חברה קבלנית לבנין בע"מ
2.
ש. מיכלסון נכסים וניהול (1987) בע"מ
בקשת
רשות ערעור על החלטתו בית המשפט
המחוזי
בת"א-יפו מיום 23.3.97 בע"א
138/77
והמרצה 1293/97, שניתנה על ידי
כבוד
השופט א' אבן ארי
בשם
המערער: עו"ד אורי רון
ה ח ל ט ה
1.כנגד המבקש ניתן בבית המשפט השלום בתל-אביב-יפו, צו פינוי וסילוק יד מחניון תת-קרקעי בתל-אביב. הוא צווה להחזיר החזקה בו למשיבות. צו הפינוי עוכב עד ל - 28.2.97 על מנת ליתן לו שהות להתארגן לפינוי (ת.א. 63257/96 המ 137007/96 על ידי כב' השופט א' גולדין). המבקש ערער לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. כן, ביקש עיכוב בצוע הפינוי עד להחלטה בערעור (ע"א 138/97, המ' 1293/97). בקשתו נדחתה על ידי כבוד השופט א' אבן ארי. נפסק, כי
"לא שוכנעתי כי נזק בלתי ניתן לתקון יגרם למערער במידה ובצועו של פסק הדין לא יעוכב. ממילא ישנן התחשבנויות בין הצדדים...".
בקשה לביטול החלטה זו נדחתה (המ' 4903/97). על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור זו.
2.בפנינו מבקש המבקש את עכוב בצוע הפנוי עד להחלטה בערעור בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. כן, הוגשה בקשת ביניים לעכוב ביצוע ארעי עד להחלטה בבקשת רשות ערעור. טענות המבקש הן בעיקרן אלו: האחת , כי טעה כב' השופט אבן ארי בהחלטתו. שכן, בכך התעלם מהחלטת כב' השופטת גרסטל, על פיה נתבקשו המשיבות להודיע אם בכוונתן לחקור המבקש על תצהירו בעניין עכוב הביצוע. השופט א' אבן ארי התערב אפוא בנהול ההליכים על ידי השופטת גרסטל. השניה , כי יש לו סכויים טובים לגופו של ערעור. במצב זה נענים בתי המשפט לבקשות לעכוב פנוי.
3.דין הבקשה להדחות. ממנה עולה כי טענת המבקש ל"תקופת ההפעלה (בחניון - א' ב') שהיא עד סוף 1997 לפחות". על תקופה זו יוכל המבקש לקבל פיצוי במידת הצורך. אשר להחלטת השופט אבן ארי, לאחר ניהול ההליכים על ידי השופטת גרסטל, די בדבריו כי "הצעתי לשופטת גרסטל להמשיך ולדון בתיק הזה ונעניתי בשלילה". הבקשה נדחית. עמה נדחית אף בקשת הביניים לעכוב בצוע הפינוי.
ניתנה היום, ז' בניסן תשנ"ז (14.4.97).
ה
נ ש י א
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97022430.
A02
/דז/