רע"א 2258/99 יוחאי כנפו נ. פרקליטות המדינה

1.המערער הורשע בנסיון לאונס ובאיומים (לאחר המרת העבירה בענין זה לאיומים מהדחה בחקירה), הוטלו עליו שש שנות מאסר וכן הופעל במצטבר עונש מאסר לתקופה של שלוש שנים שהיה תלוי ועומד כנגדו. הערעור שלפנינו סב על ההרשעה ועל חומרת העונש.

2.לאחר החלטתנו מיום 20.7.99 בדק בית המשפט המחוזי את החומר החסוי שלפניו והחליט שיש מקום להסיר את החסינות ממקצת החומר. לא ראינו מקום להתערב בעיקרי מסקנותיו. החומר שנתגלה לסניגוריה מעלה שחוות הדעת הפסיכיאטרית (המוסכמת) ת11/ לא היתה מדוייקת ובחלקה יכול שלא היתה נכונה, שכן יכולים אנו להניח שהמתלוננת סובלת מהלוצינאציות ומתפיסה מוטעית של המציאות.

3.לפי עיקרי העובדות שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי הגיעה המתלוננת לביתו של המערער כדי לבצע עבודה של נקיון ושם ניסה המערער לאנוס אותה. יריעת המריבה שהעמיד המערער במשפט היתה רחבה ביותר: הוא הכחיש את ביקורה של המתלוננת בדירתו, דא עקא שנמצאו ראיות אוביקטיביות שתמכו בגירסת המתלוננת: היא ידעה לתאר את הדירה ותכולתה ואת הבגדים אותם לבש המערער; רק במהלך הדיון העלה המערער טענה של אליבי שלקתה בסתירות חמורות; נוכח עובדות אלה וגירסאותיו הסותרות של המערער קבל בית המשפט המחוזי את גירסת המתלוננת ועדיה ולענין זה לא ראינו את החומר הפסיכיאטרי הנוסף שהחסיון ממנו הוסר כרלבנטי. לפיכך יש לדחות את הערעור על ההרשעה בעבירת הנסיון לאונס. לא ראינו להתערב גם בהרשעה מעבירת האיומים משום שמקובל עלינו בנסיבות המקרה שעבירה זו נכללת בגדר עבירת ההדחה בחקירה והגנתו של המערער לעניינה לא קופחה.

4.העונש שהושת על המערער לא נראה לנו כמצדיק את התערבותנו ובית המשפט לא היה חייב להפעיל את המאסר על תנאי שהושת על המערער רק בחלקו. למערער עבר פלילי עשיר ביותר ובכלל זה גם בעבירות מין.

אנו דוחים איפוא את הערעור.