רע"א 2267/98 סולטנה כהן נ. בנק משכן למשכנתאות בע"מ

1.בגדר תובענה שהגישו המבקשים נגד בנק משכן למשכנתאות בע"מ, בנק עצמאות למשכנתאות בע"מ, ה.ע. בן יצחק חברה לבניין בע"מ ועובדיה והילדה בן יצחק (המשיבים 5-1) בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, למתן פסק-דין המצהיר כי הם בעלי שתי דירות ומרתף, הגישו בתאריך 15.2.11998, בקשה בה עתרו כי בית-המשפט יורה במעמד צד אחד "על עיכוב והקפאה של כל הליך, מכל מין וסוג, בכל ערכאה בה נקטו המשיבים ו/או מי מהם בהליך כלשהו, עד להחלטה בבקשה זו".

2.בית-המשפט המחוזי קבע כי אין עילה לדיון בבקשה במעמד צד אחד, הורה על הגשת תגובת המשיבים תוך 20 יום, ומשהתקבלו תגובות שני הבנקים, החליט בתאריך 15.3.1998 לדון בבקשת עיכוב ההליכים במעמד שני הצדדים בתאריך 17.5.1998 - הוא המועד שנקבע לקדם משפט בתובענה.

כעבור שבועיים, פנו המבקשים בבקשה נוספת שכותרתה: "בקשת דחופה למתן החלטה במעמד צד אחד", בה עתרו למתן החלטה בבקשת העיכוב, ככל שהיא נוגעת למשיבים 5-3, שלא הגישו תגובתם (להלן: בקשה למתן החלטה).

בית-המשפט המחוזי בהחלטה שניתנה בתאריך 30.3.1998, חזר על החלטתו לדון בבקשה במעמד הצדדים, לרבות משיבים 5-3, והוסיף כי אין מקום למתן צו עיכוב ארעי, מה גם שהמבקשים לא עתרו למתן סעד זה.

על החלטה זו הוגשה הבקשה לרשות ערעור בצירוף בקשה לעיכוב הליכים עד למתן החלטה בבקשה.

3.הטענה האחת הצריכה לפנים היא, כי בית-המשפט המחוזי שגה בסברתו כי לא הוגשה בקשה לעיכוב ארעי, שהלוא הבקשה נושא הדיון הייתה לעיכוב ארעי.

טענה זו שגויה היא.

אכן, בבקשה שהוגשה בתאריך 15.2.1998 התבקש צו עיכוב ארעי במעמד צד אחד, אלא, שכאמור, הבקשה נדחתה. ואילו בבקשה למתן החלטה הסעד היחיד שנדרש הוא מתן החלטה. הא ותו לא.

אף לגוף הענין, לא הועלה בבקשה למתן החלטה נימוק כלשהוא המחייב מתן צו עיכוב ארעי.

אשר-על-כן אני דוחה את הבקשה. ממילא מתייתר הדיון בבקשה לעיכוב ההליכים עד למתן ההחלטה ואני מוחקת אותה.