רע"א 2291/01 מרגלית גבאי נ. בנק מסד בע'מ

1.זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שדחה את ערעור המבקשים על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע, שדחה תובענה שהגישו המבקשים. אלה ביקשו לבטל הבאתם של מספר שיקים שמשכו בחשבון השיקים שסורבו בחשבון הבנק שלהם.

הבנק המשיב סירב לפרוע עשרה שיקים שנמשכו על ידי המבקשים. כתוצאה מכך הגביל המשיב את חשבונם בבנק. המבקשים פנו כאמור לבית משפט השלום בבקשה לבטל הבאת מספר שיקים שמשכו במנין השיקים שסורבו. בית משפט השלום דחה את הבקשה וקבע כי על המשיב לא הייתה חובה לפרוע את השיקים שהופקדו על ידי המבקשים, וכי הוא היה רשאי להחזירם בלא פרעון, שכן פריעת השיקים האלו הייתה גורמת לחריגה ממסגרת האשראי שניתן למבקשים. המבקשים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, וערעורם נדחה. עתה עותרים המבקשים ליתן להם רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

2.בין יתר טענותיהם של המבקשים עלתה הטענה, כי הדיון בבית המשפט המחוזי צריך היה להיערך בפני מותב תלתא, ולא כפי שנתקיים בפועל בפני דן יחיד.

החלטנו ליתן רשות ערעור לעניין הטענה הזו, ולדון בבקשה כבערעור שהוגש על פי הרשות שניתנה.

דין הערעור להתקבל. סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א1981- (להלן: "חוק שיקים ללא כיסוי"), קובע כך:

"(א) לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה..."

סעיף 37 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984- (להלן: "חוק בתי המשפט"), קובע כך:

"(א) בעניינים אלה ידון בית משפט מחוזי בשלושה:

...

(2) ערעורים על פסקי דין של בתי משפט ובתי דין שיושב בהם שופט של בית משפט שלום, למעט בקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות שבערעורים".

החלטת בית משפט השלום בתובענה שהוגשה על פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, מהווה פסק דין כמשמעותו בסעיף 37(א)(2) לחוק בתי המשפט. ברגיל, תסווג החלטה שיפוטית כ"פסק דין", אם בירור המחלוקת שהובאה בפני בית המשפט הסתיים עם מתן ההחלטה, שאם לא כן, ונשאר לשופט לעשות דבר נוסף, אין החלטתו מהווה פסק דין (ראו: ע"א 680/79 מאיר אסטרייכר ואח' נ' נעמי איילון , פ"ד לד(4) 11). ההחלטה על פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי לעניין הבאת שיק במנין השיקים שסורבו מסיימת את המחלוקת שהובאה בפני בית המשפט. לפיכך, סווגה הנכון של החלטת בית משפט השלום על פי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, הוא כפסק דין ולא כהחלטה אחרת. נמצא, כי סעיף 37(א)(2) לחוק בתי המשפט חל על החלטה כאמור של בית משפט השלום, ועל כן ערעור על החלטה מעין זו צריך להידון בפני מותב תלתא.

אשר על כן, הערעור מתקבל, במובן זה שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי ויידון מחדש בפני הרכב של שלושה שופטים.

המשיב ישא בהוצאות המבקשים בסכום כולל של 2,000 ש"ח.