רע"א 2291/99 דובק בע"מ נ. חיים ויסברג

בית המשפט המחוזי החליט על דיון מאוחד בתביעותיהם של 80 המשיבים כנגד המבקשת (לא בדרך של תובענה ייצוגית), תוך שהוא מציין כי חלק מן הפלוגתאות משותף לכל המשיבים וחלק יהיה על כל משיב להוכיח באופן אינדיבידואלי.

על כך הבקשה שלפנינו, שלאמיתו של דבר אינה מעלה כל שאלה בעלת חשיבות כללית או עקרונית משפטית או אחרת המצדיקה מתן רשות ערעור. תביעות נזיקין המוגשות על-ידי נפגעים רבים במספר כנגד גורם הנזק, הם חזיון נפרץ במקומותינו בין כאשר תאונה אחת גורמת לנפגעים רבים ובין כאשר קבלן גרם לנזק לדירותיהם של משתכנים רבים בפרויקטים מקיפים. בית המשפט משכיל למיין את הסוגיות העומדות לפניו ואת השאלות העובדתיות והמשפטיות המצריכות הכרעה ולהחליט איזה מהן תידונה יחד בין כל התובעים לבין הנתבעים ואיזה תידונה בנפרד בין כל תובע לבין הנתבעים.

בעניין שלפנינו, נראה כי חלק נכבד משאלות המתייחסות לאחריות (המושגית ואולי אף הקונקרטית) יתלבן במשותף לכל התובעים.

בידי הערכאה הראשונה הסמכות ושיקול הדעת להתוות את דרך ניהול התביעה, הפלוגתאות, סדר הבאת הראיות ועוד כהנה וכהנה שאלות שאופן ושלב ליבונן, נתון לשיקול דעתה של הערכאה הראשונה. במקרה דנן יש הצדקה נוספת לשמיעה כפי שקבע בית המשפט שיש בה כדי להקל על ההתדיינות. הצדקה זו היא היות כל התובעים מיוצגים על-ידי עורך דין אחד.

ניתן לדחות את הבקשה מטעמיו של בית המשפט והחלטתו ומטעמים נוספים שניתן היה להוסיף. די לי בכך שיתרונותיה של השמיעה המשותפת עולה לאין ערוך על חסרונותיה.

אשר על כן, הבקשה נדחית, ללא הזמנת תשובה וללא צו להוצאות.