רע"א 2294/98 אררט חב' לביטוח בע"מ נ. עזבון המנוח עדנאן עיאדה

1.בית המשפט המחוזי חייב את המבקשת (חברת ביטוח) לפצות את המשיבים (תלוייו של נפגע תאונת דרכים) בדחותו את הטענה בדבר העדר כיסוי ביטוחי עקב העדר רשיון נהיגה תקף בידי המנוח.

2.בא כוח המבקשת הצהיר בבית המשפט המחוזי כי בכפוף להוכחת קיומו של רשיון נהיגה תקף כחוק, תכיר היא בכיסוי הביטוחי ואינה עומדת על צירוף אבנר (צ"ל קרנית ), כצד.

על סמך הצהרה זו ובהסתמך על שני מסמכים מן הקונסוליה הקנדית "המציגים לכאורה כי במועד התאונה היה למנוח רשיון נהיגה תקף" קבע בית המשפט, כי קיים כיסוי ביטוחי.

3.בקביעה זו לא יצא בית המשפט ידי חובת ליבון השאלה אם היה או לא היה בידי המנוח רשיון כחוק. לאור הטענה שלא היה קיים כזה, צריך היה לקבוע איזה רשיון אכן היה בידי המנוח, איזה רשיון דרוש שיהיה בידיו בהיותו - לפי הנטען - תושב האזור והאם היה המנוח תושב האזור. ספק אם ניתן על סמך ההצהרה הנ"ל לפרוטוקול, להימנע מדיון בשאלות אלה ואחרות הדורשות קביעות עובדתיות ומסקנות משפטיות בנושא שבמחלוקת.

4.זאת ועוד, במידה ויש ממש בטענה בדבר העדרו של רשיון תקף כחוק, יש לשקול אם ראוי לצרף את קרנית לתביעה ולתת לה פתחון פה בהליך שתוצאתו עלולה להשליך על חבותה של קרנית בגין תאונה שאירעה בישראל ובהעדר כיסוי ביטוחי, אם אכן אין כזה.

5.אשר על כן, מורה אני על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיברר את שאלת קיומו של רשיון תקף כחוק בידי המנוח בעת התאונה.

6.ראוי שבית המשפט ישקול אם יש מקום לצרף את קרנית כבר בשלב זה, כאשר נדונה שאלת הכיסוי הביטוחי.

7.העתק החלטה זו יועבר גם לקרנית על מנת שיבואו בדברים עם המבקשת לשם בירור האפשרות לשלם לתלויים את הנזק הלא-ממוני, שככל הנראה, ממילא יהיה על חברת הביטוח או על קרנית לשלמו.