פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
2297/04
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקשים:
1. מחצבות חצץ
ואבן טייבה בע"מ
2. אדם פייר
נ ג ד
המשיבים:
מוחמד סעיד עזאם ואח'
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בבש"א
2302/04 תיק א 1185/00 מיום 12.2.2004 שניתנה על ידי כבוד השופטת ד' פלפל
בשם המבקשים: עו"ד ג'
טימיאנקר
בשם המשיבים: עו"ד ד'
בר-אל
החלטה
זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ד' פלפל), במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים להגשת חוות דעת מומחה.
בין הצדדים מתבררת תביעה בבית המשפט המחוזי. בשלב זה, טרם נסתיימה חקירתם הנגדית של כל עדי התובעים, הם המשיבים בבקשת רשות ערעור זו, אך נסתיימה חקירת המומחים מטעמם. לאחר שנחקר המשיב 2, הגישו המבקשים בקשה להגשת חוות דעת משלימה או נוספת. לטענתם הגשת חוות דעת זו נדרשת לאור טענה עובדתית חדשה שהעלה המשיב 2 בחקירתו הנגדית (להלן: הבקשה הראשונה ). לאחר שביקש את תגובת המשיבים לבקשה, דחה בית המשפט את בקשתם, ביום 23.12.2003, "מכל נימוקי התגובה". על החלטה זו לא הוגשה בקשת רשות ערעור. ביום 14.12.2003, הגישו המבקשים בקשה נוספת להגשת חוות דעת מומחה (להלן: הבקשה השנייה ). בית המשפט דחה גם בקשה זו, בקובעו כי "ביטול מועד אינו סיבה לשינוי החלטה קודמת שנדחתה בגין כל טעמי התגובה". על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפני.
המבקשים טוענים, כי אחד הטעמים העיקריים שהעלו המשיבים בתגובתם לבקשה הראשונה היה כי הבקשה הוגשה בסמוך למועד הקבוע להמשך שמיעת ההוכחות בתיק. לטענת המבקשים, משנדחו המועדים להמשך שמיעת ההוכחות לחודש יוני 2004, היה על בית המשפט המחוזי לקבל את בקשתם השנייה. המשיבים טוענים, לעומת זאת, כי לא נפל כל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. לטענתם, קרבת מועדי שמיעת ההוכחות הייתה רק טעם אחד מיני רבים לדחיית הבקשה הראשונה, ומשכך, לא חל כל שינוי בנסיבות שיצדיק את קבלת הבקשה השנייה.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. עיון בתגובה שהגישו המשיבים לבקשה הראשונה מלמד, כי אכן צודקים המשיבים בטענתם, כי קרבת מועדי שמיעת ההוכחות הייתה רק טעם אחד מיני רבים שהופיעו בתגובה. המבקשים מעלים טענות שונות גם כנגד הטעמים האחרים המפורטים בתגובה לבקשה הראשונה, אך, משלא הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי באותה בקשה, לא ניתן להידרש לטענות אלה במסגרת ההליך הנוכחי. אשר להחלטה נשוא בקשת ערעור זו, לא שוכנעתי כי נפל בה כל פגם, ולא כל שכן פגם שיצדיק התערבות של ערכאת הערעור.
הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך הדין של המשיבים בסך 10,000 ש"ח.
ניתנה היום, ז' באייר תשס"ד
(28.4.2004).
ש ו פ ט