החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 2302/02 כהן שמעון נ. עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

דיני משפחהבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על פסק דין של בית משפט השלום בתביעה לפינוי דירה, ובקשה לעיכוב ביצוע

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על פסק דין שחייב את המבקשים, בני משפחה של דיירת שנכנסה לדירה בהסכמת המשכירה, לפנות את הדירה. נקבע כי הסיכוי לערעור קלוש וכי אין שאלה בעלת חשיבות ציבורית המצדיקה דיון נוסף. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה אף היא, וללא צו להוצאות.

העובדות

הדירה הושכרה בשכירות חופשית לאביו של המבקש 1 בשנת 1971 ולא הייתה דיירות מוגנת. לאחר עזיבת האב המשיכה האם להתגורר בדירה בהסכמת המשיבה לפי תנאי החוזה המקורי, ולאחר פטירתה החזיקו בה המבקש 1 ואשתו. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם בני משפחה של דייר שנשא בדירה בשכירות חופשית זכאים לדיירות מוגנת או להמשך מגורים בדירה לאחר פטירת האם?
  2. 2.האם יש מקום לקבל בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנסיבות העניין?

הלכות

  1. 1

    בקשת רשות ערעור תידחה כאשר אין בה שאלה משפטית או אחרת בעלת חשיבות ציבורית המצדיקה דיון נוסף, וכאשר הסיכוי לערעור קלוש ביותר.

    ״הטעם הראשון לכך הוא כי אין הבקשה מעלה שאלה משפטית או אחרת בעלת חשיבות ציבורית המצדיקה דיון נוסף בענינם של המבקשים בערכאה שלישית.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    קביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית המעוגנות בחומר שהיה בפניה אינן מתערערות בשל אמירה בכתב הגנה, כאשר הוכח כי השכרת הדירה לאם נעשתה בהסכמה להמשך מגוריה בתנאי החוזה המקורי.

    ״קביעה זו מעוגנת בעובדות שנקבעו על ידי בית משפט קמא על פי החומר שהיה בפניו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דיירות מוגנת
  • שכירות חופשית
  • רציפות הדיור
  • בקשת רשות ערעור
  • עיכוב ביצוע
  • דיון נוסף
  • בעל זכאות
  • משרד השיכון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

רע"א

2302/02

בפני:

כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

המבקשים:

1.

כהן שמעון

2. כהן יעל

נגד

המשיב

ה :

עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ

בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע במסגרתה

על

פסק-דינו של בית המשפט המחוזי

בנצרת

מיום 19.2.02 בע"א 1195/01 שניתנה

על

ידי כבוד הנשיא י' אברמוביץ, סגן הנשיא

מ'

בן דוד והשופט נ' ממן

בשם

המבקשים: עו"ד ר' מרגלית

בשם

המשיבה: עו"ד א' אמיר

החלטה

בית משפט השלום חייב את המבקשים לפנות את הדירה נשוא התביעה שבפניו. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורם של המבקשים. על כך בקשת רשות הערעור שלפנינו ובמסגרתה בקשה לעיכוב ביצוע.

1.פסק דינו של בית משפט השלום מושתת על העובדות אותן קבע על פי חומר הראיות שהיה בפניו. בית משפט השלום קבע כי אביו של המבקש 1 לא היה מעולם דייר מוגן בדירה שהושכרה לו בשכירות חופשית בשנת 1971. עוד קבע כי שוכנע שלא נערך חוזה בכתב בין המשיבה לבין אם המבקש לאחר עזיבת האב את הבית בשנת 1978 והאם המשיכה להתגורר בדירה עם בנה, המבקש 1, שהיה קטין, בהסכמת המשיבה, עד פטירתה. לאחר פטירתה החזיקו בדירה המבקש 1 ואשתו המבקשת 2, שנדרשו לפנותה. עוד קבע כי האם לא רכשה מעולם זכות דיירות מוגנת בדירה, היא המשיכה להתגורר בדירה לאחר עזיבת הבעל בהסכמת המשיבה, לפי אותם תנאים המופיעים בחוזה שנחתם עם בעלה, שכאמור לא היה חוזה המעניק זכות דירות מוגנת. החזקה זו אינה מקנה לבן ולאשתו זכויות כלשהן בדירה באשר אף אחד מהוריו של מבקש 1 לא היה מעולם דייר מוגן בדירה. לפיכך, גם לא בדק בית המשפט - ולא היה מקום לבדוק - אם נתקיימה רציפות הדיור לעניין המשך הדיירות המוגנת.

בית המשפט המחוזי דחה את הערעור באמצו את פסק דינו של בית משפט השלום על הנמקותיו.

2.דין הבקשה להידחות.

הטעם הראשון לכך הוא כי אין הבקשה מעלה שאלה משפטית או אחרת בעלת חשיבות ציבורית המצדיקה דיון נוסף בענינם של המבקשים בערכאה שלישית. הטעם השני הוא, כי הסיכוי לערעורם של המבקשים קלוש ביותר. קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום מעוגנות בחומר שהיה בפניו. אמירת המשיבה בכתב הגנתה לפיה "בעבר הושכרה הדירה... לגב' אליס כהן ז"ל" [אם המשיב 1] אינה עומדת בסתירה לקביעת בית המשפט, כי לא הוכח שנערך עם האם הסכם בכתב המעניק לה זכות דיירות מוגנת, וכי "השכרת" הדירה לאם, נעשתה על ידי הסכמת המשיבה להמשך מגורי האם בדירה לאחר עזיבת האב, בתנאי החוזה שנערך בזמנו בין האב ובין המשיבה, ושלא הקנה לאב זכות דיירות מוגנת. לא ניתן לקבוע כי הקביעה שגויה וכי יש להתערב בה. נהפוך הוא. קביעה זו מעוגנת בעובדות שנקבעו על ידי בית משפט קמא על פי החומר שהיה בפניו.

3.מוצאת אני להעיר כי בפסק-דינו קבע בית המשפט כי אין מחלוקת שהמבקשים הוכרו כזוג צעיר 'בעל זכאות' מטעם משרד השיכון. נראה לי כי יש מקום לשקול לקיחה בחשבון של עובדת מגוריו של המבקש 1 בדירת הוריו מאז ינקותו והמשך מגוריו בה לאחר מות אמו - אם אכן המשיכו המבקשים להתגורר בה - במסגרת הכרתם כ"בעלי זכאות", או בכל מסגרת אחרת, ככל שהדבר אפשרי מבחינת כללי מנהל תקין.

בקשת רשות הערעור נדחית וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ו בסיוון תשס"ב

(6.6.02).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 1195/01

הלכות

  1. 1בקשת רשות ערעור תידחה כאשר אין בה שאלה משפטית או אחרת בעלת חשיבות ציבורית המצדיקה דיון נוסף, וכאשר הסיכוי לערעור קלוש ביותר.
  2. 2קביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית המעוגנות בחומר שהיה בפניה אינן מתערערות בשל אמירה בכתב הגנה, כאשר הוכח כי השכרת הדירה לאם נעשתה בהסכמה להמשך מגוריה בתנאי החוזה המקורי.