החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 231/03 נכסי גן ששת הימים בע"מ נ. בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

הוצאה לפועל · עיכוב הליכי מימוש שעבוד מקרקעיןבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המבקשים ביקשו רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה בקשה לעיכוב הליכי מימוש שעבוד על נכס מקרקעין. בית המשפט העליון קבע כי ההחלטה התבססה על קביעות עובדתיות לפיהן המבקשים פיגרו בתשלומים וחשבון ההלוואה עמד על יתרת חוב, ולא מצא מקום להתערבות. הבקשה נדחתה.

העובדות

המבקשים הגישו המרצת פתיחה בטענה שהחלטת המשיב לפתוח בהליכי הוצאה לפועל למימוש שעבוד על נכס מקרקעין נגועה בחוסר תום לב, וביקשו עיכוב הליכי המימוש. לטענתם, בעת פתיחת ההליכים חשבון ההלוואה עמד על יתרת זכות, וסכומים נזקפו לחובתם ללא הסבר. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי שדחה בקשה לעיכוב הליכי המימוש של השעבוד?

הלכות

  1. 1

    קביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית, לפיהן המבקשים פיגרו בתשלומים וחשבון ההלוואה עמד על יתרת חוב בעת פתיחת ההליכים, אינן מצדיקות התערבות ערכאת הערעור

    ״בית-המשפט המחוזי החליט, כעניין שבעובדה, ולאחר ששמע את טענות הצדדים, כי המבקשים פיגרו בתשלומי החזר ההלוואה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • הוצאה לפועל
  • שעבוד
  • מקרקעין
  • מימוש
  • הלוואה
  • רשות ערעור
  • חוסר תום לב

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א 231/03

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

המבקשים:

1. נכסי גן

ששת הימים בע"מ

2. יואל נחום

נ ג ד

המשיב:

בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט

המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 1.1.03 בבש"א 22017/02 שניתנה על-ידי כבוד השופט

י' זפט

בשם המבקשים: עו"ד משה זינגל;

עו"ד אילן דפדי

החלטה

המבקשים הגישו לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תובענה בדרך של המרצת פתיחה, בה ביקשו להצהיר כי החלטת המשיב לפתוח נגדם בהליכי הוצאה-לפועל למימוש שעבוד המוטל על נכס מקרקעין, נגועה בחוסר תום-לב, ועל-כן יש להורות על הפסקת ההליכים ועל החזרת המצב לקדמתו. במקביל, הגישו המבקשים לבית-המשפט המחוזי בקשה לעיכוב הליכי המימוש, בגדרה טענו, כי במועד בו נפתחו הליכי המימוש, עמד חשבון ההלוואה שלהם על יתרת זכות, ולכן לא היה מקום לפתוח בהליכים; וכי נזקפו לחובתם סכומים ללא הסבר, ואילו סכום אחר ששולם לא נזקף במלואו לזכות ההלוואה אלא רק בחלקו.

בית-המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע, בקובעו כי הסברי המשיב לעניין הסכומים החסרים-לכאורה מניחים את הדעת; כי המבקשים אינם חולקים על כך שפיגרו בתשלומים להחזר ההלוואה; וכי נראה שככל שהתקרב מועד הפינוי, עשו המבקשים מאמצים למצוא אמתלות לעיכוב הליכי המימוש. לסיכום קבע בית-המשפט המחוזי כי אין ממש בבקשה, וכי התובענה איננה מגלה סיכויי זכייה כלל.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגדרה חזרו המבקשים על טענותיהם בפני בית-המשפט המחוזי.

יש לדחות את הבקשה. בית-המשפט המחוזי החליט, כעניין שבעובדה, ולאחר ששמע את טענות הצדדים, כי המבקשים פיגרו בתשלומי החזר ההלוואה, כי חשבון ההלוואה עמד במועד פתיחת הליכי ההוצאה-לפועל על יתרת חובה, וכי על-כן היה מקום לפתוח בהליכי המימוש. לא מצאתי כי טענות המבקשים מצדיקות התערבות בהחלטה זו.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית, איפוא.

ניתנה היום, ז' בשבט תשס"ג

(10.1.03).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בשא 22017/02

הלכות

  1. 1קביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית, לפיהן המבקשים פיגרו בתשלומים וחשבון ההלוואה עמד על יתרת חוב בעת פתיחת ההליכים, אינן מצדיקות התערבות ערכאת הערעור