רע"א 2312/97 מדינת ישראל נ. עמית מרים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על פסק דין חלקי של בית המשפט המחוזי, שקבע את חבות המבקשות והותיר את שאלת הפיצוי לשלב שני. נקבע כי למרות חשיבות השאלה, אין מקום ליתן רשות ערעור, שכן המבקשות יוכלו לערער על נושא החבות בערעור על פסק הדין הסופי. הבקשה נדחתה ללא הזמנת תשובה וללא צו להוצאות.

העובדות: המבקשות הגישו בקשת רשות ערעור על פסק דין חלקי של בית המשפט המחוזי, אשר נושא את הכותרת פסק-דין אך על פי תוכנו הוא החלטת ביניים. ההחלטה קובעת את חבות המבקשות כלפי המשיבות, ושאלת הפיצוי המגיע נותרה לשלב שני בהמשך הטיפול בתובענה.