רע"א 2314/17 אלי חן נ. אהרון חן

מונחת בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (ת"א 12707-10-14 ות"א 10150-12-14, כבוד השופטת

ב' טאובר ) לדחות את בקשת המבקשים לפיצול הליכי העיון של המשיב במסמכים מטעמם. זאת, בהמשך להחלטה קודמת שחייבה את המבקשים להעביר לעיון המשיב מסמכים שפורטו בתצהיר גילוי המסמכים שהגישו.

1.

להלן העובדות בתמצית. המשיב הגיש תביעה נגד המבקשים להסרת הקיפוח נגדו בחברה הנמצאת בבעלות משותפת של הצדדים. המבקשים הגישו תביעה שכנגד שעניינה במתן צו הצהרתי לפיו מבקש 1 זכאי לשיעור במניות חברה שבבעלות המשיב (להלן: החברה ) וכן בקשה לסעד למתן חשבונות בחברה זו. הצדדים הגישו בקשות הדדיות למתן צווים לגילוי ועיון במסמכים. המבקשים עתרו לגילוי מסמכים על פעולותיה הכלכליות של החברה ולעיון בהם. בהחלטתו ציין בית משפט קמא כי תובענה למתן חשבונות מתנהלת בשני שלבים: בשלב הראשון על התובע להוכיח כי מתקיימת מערכת יחסים המצדיקה מתן חשבונות, וכי קמה לו זכות בכספים בגינם הוא מבקש את החשבונות. רק בשלב השני מתקיים בירור החשבונות. ערכאה קמא פסקה כי ההליך מצוי בשלב הראשון, בעוד שמרבית המסמכים המבוקשים חופפים במהותם לסעד המבוקש בתובענה למתן חשבונות – דהיינו בשלב השני. על כן הבקשה נדחתה ביחס לרוב המסמכים. המשיב, מצדו, הגיש בקשה לעיון במסמכים שפורטו בתצהיר גילוי מסמכים מטעם המבקשים. ביחס לבקשה זו נפסק כי המסמכים יועברו לעיון המשיב.

או אז הגישו מבקשים 1 ו-3 בקשה לפיצול הליכי העיון במסמכים שהמבקשים נדרשו להעביר לידי המשיב. הם טענו – על פי הקו שעיצב את החלטת בית המשפט המחוזי ביחס למסמכי המשיב – כי המסמכים קשורים רק לשלב השני של התובענה למתן חשבונות ולכן אין מקום לאפשר עיון בהם בשלב זה. הבקשה נדחתה על ידי בית משפט קמא ומכאן הבקשה לרשות ערעור.

2.

דין הבקשה המונחת בפניי להידחות. ככלל, לערכאה הדיונית מוענק שיקול דעת רחב בכל הקשור לעיון במסמכים. רוחב שיקול הדעת של הערכאה המבררת ביחס לסוגיות של גילוי ועיון במסמכים עומד ביחס הפוך לרוחב שיקול הדעת של ערכאת הערעור בקביעות מסוג זה (אורי גורן סוגיות בסדר דין

אזרחי 240 (מהדורה שתים עשרה, 2015)). כלל זה לפיו ערכאת הערעור תיטה שלא תתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא ביחס להליכי עיון במסמכים – רלוונטי גם לענייננו.

נקודת המוצא לענייננו הינה גילוי ועיון מרביים של המידע הרלוונטי למחלוקת הצדדים ( ראו לדוגמה עמדתי ב רע"א 3389/12 פלוני נ' בנק הפועלים בע"מ (5.8.2012)). נראה כי לאור אמת מידה זו אין מקום להיעתר לבקשה. השאלה המרכזית בבקשה היא האם העיון במסמכי המבקשים נדרש בשלב זה. התרשמתי כי יש להשיב על כך בחיוב מכיוון שסוגם ואופיים של המסמכים המדוברים רלוונטי לשלב שבו ההליך העיקרי מצוי. מסמכים אלה – שעיקרם בטענות המבקשים למרמה שביצע המשיב בחברה – קשורים להוכחת התביעה שכנגד. אופי המסמכים מגלה כי אלה עשויים להיות רלוונטיים בקביעת עצם קיום החובה להצגת חשבונות, וחיוניותם אינה מוגבלת רק לשלב השני של התובענה שעניינה בחישוב היקף הסכום הנתבע.

לא שוכנעתי בטענת המבקשים כי במקרה זה לא התקיימה הדדיות בחשיפת המסמכים בין הצדדים. לעמדתם, משנקבע שאין מקום לדרוש את העיון במסמכי המשיב, הרי שגם המבקשים לא נדרשים להעמיד את מסמכיהם לעיון. אין כך המצב הואיל ואופי המסמכים המבוקשים על ידי כל צד הינו שונה: בעוד שהמסמכים שהמבקשים נדרשים להעמיד לעיון רלוונטיים לשלב הראשון בתובענה, הרי שהמסמכים מטעם המשיב הם-הם הסעד המבוקש בתובענה למתן חשבונות. יתרה מזאת, התרשמתי כי בית משפט קמא בחן את אופי המסמכים שהתבקשו על ידי המבקשים באופן פרטני, שהרי הוא הורה על העברה של חלק ממסמכי המשיב לידי המבקשים. נחה דעתי כי יש בכך כדי לענות על הצורך בהדדיות ביחס לשלב זה בהליך. לסיום יובהר שוב כי בית משפט קמא לא סגר את דלתות הגילוי והעיון במסמכים אלא הגביל את סירובו להיעתר לבקשה לשלב זה של ההליך (ראו פסקה 19 להחלטת השופטת ב' טאובר מיום 20.12.2016).

3.

הבקשה נדחית. לנוכח זאת, הבקשה לעיכוב ביצוע מתייתרת ונדחית אף היא. אין צו להוצאות.