רע"א 2323/16 גבריאלי אפרת נ. עו"ד ערן אטלס

מונחת בפניי בקשה למתן רשות ערעור על שתי החלטות של בית המשפט המחוזי בחיפה (פש"ר 16789-01-12, פש"ר 25783-01-12, כב' השופטת י' קראי-גירון ), מיום 29.2.2016 ומיום 1.3.2016, לפיהן עיכוב מכירת מכסת הביצים שבבעלות המבקשים – חייבים בפשיטת רגל – ייתכן רק בכפוף להפקדה של 300,000 ש"ח לקופת הכינוס על ידם. לצד הבקשה למתן רשות ערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע זמני, בה הובהר כי מכירת מכסת הביצים כבר אושרה על ידי בית המשפט וכי בימים הקרובים צפוי הרוכש שזכה בהתמחרות לרכוש אותה.

1.המבקשים, בני זוג, הוכרזו כפושטי רגל. בבעלות המבקשים-החייבים דירת מגורים וכן מכסת ביצים הרשומה על שם מבקשת 2 – מושא הבקשה דנא (להלן: מכסת הביצים ). מכסה זו, ששוויה הוערך על ידי שמאי בכחצי מיליון ש"ח, משועבדת וכן מושכרת לצד ג' עד לחודש יולי 2017. לאחר שבית המשפט קמא התיר לנאמן לפעול לצורך מימוש זכויות החייבים בדירת מגוריהם ובמכסת הביצים, הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע מכירת הדירה, וכן עתרו להורות על כינוס אסיפת נושים על מנת לדון בהצעת ההסדר מטעמם. בתאריך 11.1.2016 ניתנה החלטה המעכבת את מכירת הדירה, וכן מורה לנאמן לכנס אסיפת נושים בתוך 60 ימים. בקשה נוספת להורות על עיכוב מכירת מכסת הביצים נדחתה בהחלטה מתאריך 17.1.2016 בהיותה מקדימה את זמנה, שכן מכירה מעין זו טרם הובאה לאישור בית המשפט.

לאחר ניהול הליך התמחרות על ידי הנאמן, הגיש הלה בקשה לאשר את מכירת מכסת הביצים בהתאם להצעה הגבוהה ביותר העומדת על כ-700,000 ש"ח (ללא מע"מ). המבקשים-החייבים עתרו לדחייה זמנית של אישור המכירה, ומתן קדימות לכינוס אסיפת הנושים על מנת לאפשר להם סילוק חובותיהם בדרך הפשרה ומבלי להיזקק למכירת מכסת הביצים. במהלך דיון שהתקיים בתאריך 22.2.2016, שיפרו המבקשים את הצעת ההסדר הראשונית. כעת הם התחייבו לשלם – בסך הכל, ולטענתם, סכום העולה על הסכום המרבי המוצע עבור מכסת הביצים, כאשר רובו ישולם בתוך 90 ימים מאישור הצעת ההסדר על ידי בית המשפט. ביום 25.2.2016 הוגשה תגובה משותפת מטעם כונס הנכסים הרשמי והנאמן, במסגרתה הובעה הסכמה עקרונית לכינוס אסיפת נושים אך זאת בכפוף לקיומם של תנאים מסוימים, לרבות הפקדה של 300,000 ש"ח על ידי החייבים לקופת הכינוס עד לתאריך 1.3.2016. בתאריך 29.2.2016 ניתנה החלטת בית המשפט קמא, לפיה "ניתן יהיה לאפשר עיכוב נוסף במכירת מכסת הביצים עד לכינוס אסיפת נושים לדון בהצעה המשופרת של החייבים, אך זאת בכפוף לתנאים שנדרשו על ידי בעלי התפקיד..." (להלן: ההחלטה הראשונה ). בקשה לעיון חוזר נדחתה, למעט דחיית המועד לתשלום עד לתאריך 7.3.2016 (להלן: ההחלטה השנייה ). החלטות אלה הן מושא הבקשה דנא.

2.לטענת המבקשים, לא היה מקום להתנות את כינוס האסיפה בתנאים, לנוכח החלטה קודמת שהורתה על כינוס אסיפת נושים ללא תנאי. עוד נטען כי הצעת ההסדר היא סבירה וריאלית, הן לנוכח הסכום המוצע והן בהתחשב בערבויות לקיומה הכוללות ערבות אישית של צד ג' וכן את מכסת הביצים עצמה. בהינתן בטוחות אלה, טוענים המבקשים, לא הייתה הצדקה לחייבם בסכום עתק לקופת הכינוס – סכום שאין באפשרותם לגייס בפרק זמן קצר כל כך. עוד הובהר כי עיקר הסכום שהוצע בהצעת ההסדר נועד להיות מגויס באמצעות הלוואה, שהחזריה ייתכנו מהשכרה ארוכת טווח של מכסת הביצים – מהלך שיסוכל עם מכירתה באופן השולל, דה פקטו, את זכותם המהותית כחייבים להגיש הצעת הסדר.

3.לאחר עיון בבקשה למתן רשות ערעור, על צרופותיה, וכן בהחלטות בית המשפט המחוזי, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. במסגרת ההחלטה הראשונה קבע בית המשפט קמא כי יש מקום להורות על עיכוב נוסף במכירה – "למרות מחדלי החייבים בעבר, ולמרות שיש ממש בנימוקי ב"כ הנושים שהגיבו לבקשתם של החייבים המחודשת". כך לנוכח השיפור הניכר בהצעת ההסדר שהגישו המבקשים. עם זאת, הודגש גם כי העיכוב יתאפשר רק אם יעמדו המבקשים בתנאים שהציבו בעלי התפקיד, לרבות הפקדה של 300,000 ש"ח לקופת הכינוס. נקבע כי תנאים אלה "סבירים ונכונים ודרושים גם כדי למנוע סיכול אפשרות מכירת הביצים ובהצעות שכבר נמסרו לבעלי התפקיד, אושרו וכעת המכירה ממתינה רק לאישור בית המשפט". הנה כי כן, ההחלטה הראשונה אפשרה עיכוב נוסף לאחר עריכת איזון בין האינטרסים של החייבים מזה ושל הנושים מזה – איזון המשתקף בתנאים שנקבעו בהחלטה האמורה.

גם ההחלטה השנייה, לפיה כאמור נדחתה הבקשה לעיון חוזר, משקפת איזון ראוי בנסיבות העניין. מחד גיסא, הובהר כי הטענה לפיה מתכוונים החייבים לממן את הצעתם המשופרת על ידי נטילת הלוואה מצד ג', שתוחזר בתשלומים חודשיים על ידי השכרת מכסת הביצים, אינה אפשרית והעלאתה במסגרת הליך פשיטת הרגל היא בעייתית. עוד צוין כי ספק אם החייבים יכולים ליטול את ההלוואה המבוקשת בעודם בהליך, וכי בהתחשב בעובדה שמכסת הביצים ממילא מושכרת עד למחצית שנת 2017, ספק אם יוכלו החייבים להפקיד כספים שאותם הם מבקשים להשיג לטענתם באמצעות הלוואה בתוך 90 יום כפי שהוצע בהסדר. בנוסף, הודגשה פעם נוספת העובדה כי בידי הנאמן הצעה ממשית לרכישת מכסת הביצים וכן קיימת בקשה לאישור המכירה בהתאם להצעה שהדיון בה מתעכב אך בשל בקשת החייבים. עולה כי על פי הצהרת הנאמן, שבית המשפט המחוזי קיבל, קיים חשש לפיו עיכוב נוסף יביא לחזרת המציעים מהצעתם. לסיכום, נקבע כי אין מקום להורות על כינוס אסיפת נושים ללא כל תנאי, בהתחשב בנזק שעלול להיגרם לנושים ובסבירות ההנחה כי החייבים יוכלו לעמוד בהצעתם. מאידך גיסא, ומתוך התחשבות באינטרס של החייבים, ניתנה ארכה של שבוע להפקדת הסכום האמור ולעמידה ביתר התנאים.

עולה, אפוא, כי ההחלטה הראשונה וביתר שאת ההחלטה השנייה שקלו את השיקולים השונים שעל הפרק, ובייחוד את ההיבטים המעשיים שלהם. התוצאה שהתקבלה היא סבירה, ולא עלה בידי המבקשים להצביע על פגם המצדיק התערבות בה. הנתון שעולה מהחומר לפיו המכירה אושרה על ידי בית המשפט המחוזי תומך גם הוא בתוצאה.

4.הבקשה נדחית, וממילא הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית עימה. בהעדר תגובה אין צו להוצאות.