רע"א 236/98 דראל משה נ. פריימן לבנייין בע"מ

התשתית העובדתית המצדיקה, כרגיל, בדיקת השאלה אם הבקשה לרשות לערער מצדיקה דיון בגלגול שלישי היא התשתית שנקבעה בבית המשפט המחוזי, ואין בית המשפט נוהג בשלב זה לברר אם תשתית זו בדין יסודה אם לאו. והנה קבע בית המשפט המחוזי בפסק דינו שהבניה הבלתי חוקית הוכשרה בדיעבד על ידי התכנית החדשה, ואשר על כן אין המבקשים יכולים לסמוך על עילת הפר החובה החקוקה. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי כעולה מכתב תביעתם של המבקשים וכן מסכומיהם שבכתב, שהם לא בססו את תביעתם על עילת המטרד, וכי המבקשים אינם יכולים לבסס את תביעתם על הסכמה כלשהי שניתנה על ידי המשיבים לפצותם, בדומה לעילה שקמה למתנגדים תמורת הויתור על ההתנגדות.

בית המשפט המחוזי קבע איפוא כעובדה שאין המבקשים רשאים לסמוך את עילתם על הסכם או על כל עילה אחרת, ולפיכך גם אם מניחים (בניגוד לעמדת בית המשפט) שפסיקתו של הבורר לענין ירידת הערך תחול לטובתם, הרי בהעדר עילה אין מקום לקבוע את חבות המשיבים כלפיהם. בכגון דא אין מקום לשקול לתת למבקשים רשות לערער בגלגול שלישי.

טענות המבקשים לגבי דחיית עילתם בגין הפר חובה חקוקה - שהיא הטענה הכמו משפטית היחידה שהם מעוררים - גם הן לא הניחו את דעתי שהן מצדיקות מתן רשות לערער בערכאה זו, והוא - נוכח העובדה שהבניה הבלתי חוקית הוכשרה בדיעבד.

הבקשה נדחית איפוא, ללא צורך לבקש עליה תשובה.