רע"א 237/02 אביגד סנדלר נ. שפר את אלי לוי בע"מ

התנגדות המבקש לביצוע שיקים שהגישה המשיבה ללשכת ההוצאה-לפועל בתל-אביב-יפו נדחתה על-ידי בית-משפט השלום, שהורה כי הליכי ההוצאה-לפועל שבהם נקטה המשיבה כנגד המבקש יימשכו. על פסק-דין זה הגיש המבקש ערעור לבית-המשפט המחוזי. כן הגיש לבית-המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית-משפט השלום.

בגדרי הבקשה לעיכוב ביצוע טען המבקש - אשר הסביר כי חובו בלשכת ההוצאה-לפועל עומד על סך של כ903,237- ש"ח - כי המשיבה החלה בהליכים למימוש עיקול שהוטל על בית מגוריו, וכי אם לא יעוכבו הליכי ההוצאה-לפועל, יאבדו הוא ומשפחתו את מקום מגוריהם.

בית-המשפט המחוזי (השופט יוסף גולדברג) קיבל את הבקשה לעיכוב ביצוע, אלא שהתנה את מתן הצו לעיכוב ביצוע בכך שהמבקש יפקיד בלשכת ההוצאה-לפועל כשליש מערך החוב וכן ערבות צד שלישי על יתרת החוב.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, שבגידרה טען המבקש כי אין ידו משגת להפקיד שליש מערך החוב או ערבות צד שלישי על יתרת החוב, וכי דרישות אלו מסכלות את מתן הצו לעיכוב ביצוע.

דין הבקשה להידחות.

באיזון שבין האינטרס של המבקש למצות את זכותו לערער על פסק-הדין, המוחזק כנכון, לבין זכותה של המשיבה להיפרע את חובה מן המבקש, קבע בית-המשפט המחוזי, כי יש לעכב את הליכי ההוצאה-לפועל אלא שיש להתנותם בהמצאת ערובה נאותה לנזקי המשיבה, אם יידחה הערעור. החלטת בית-המשפט המחוזי מאזנת כראוי בין האינטרסים של הצדדים ולא מצאתי כי יש מקום להתערבות בה.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית איפוא.