רע"א 2370/98 טהא אחמד נ. בראנסה וליד

1.המבקש הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל בנצרת בענין חישובים שונים שנעשו בין בעלי הדין במסגרת הליכי הוצאה לפועל שאותם נקט המבקש נגד המשיב. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט יצחק כהן), בפסק דינו מיום 23.3.98 דחה את הערעור. על כך מבקש המבקש להרשות לו לערער.

2.על שלושה טעמים השתית בית המשפט המחוזי את פסק דינו. האחד, שהיה על המבקש להגיש בקשה להרשות ערעור ולא ערעור; השני, שהודעת הערעור הוגשה לאחר שחלף המועד להגשתה; השלישי, שלעצם הענין, כי החלטתו של ראש ההוצאה לפועל ניתנה על פי סיכומים בכתב בענין החישוב ואחרי שבעלי הדין הסכימו שההחלטה תינתן על פי סיכומים אלה.

כל טענותיו של המבקש מעוגנות בעובדותיה המיוחדות של הפרשה הנדונה ואין הן מעלות שאלה בעלת חשיבות כללית המצדיקה דיון בערכאה שלישית. די בכך כדי לדחות את בקשתו. גם לעצם הענין לא מצאתי מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

3.בשולי הדברים אעיר, כדי להסיר מכשול מלפני באת כח המבקש לימים יבואו, כי לפי סעיף 37(ב)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד1984- דן בית המשפט המחוזי בערעורים על החלטות של ראש ההוצאה לפועל לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז1967- בדן יחיד. לפיכך, אפילו היו דברים אמורים בדיון כזה - וכאן היה הדיון לפי סעיף 20 לחוק האחרון - הרי בדין ישב בית המשפט המחוזי בדן יחיד.

4.הבקשה להרשות ערעור נדחית.