רע"א 2378-24 רע"א 2378-24

1.המבקש הניח לפניי בקשה לקיים עיון חוזר בהחלטתי מיום 3.4.2024 אשר דחתה בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (מרכז-לוד) בע"א 23679-03-23 (השופטות מ' נד"ב, ח' קיציס וי' רוטנברג) (להלן: פסק הדין קמא).

2.פסק הדין קמא דחה את ערעורו של המבקש על החלטת בית משפט השלום כפר סבא (השופט א' רגב) אשר ניתנה ביום 9.1.2023 בת"א 65472-05-21 ואשר דחתה את בקשת המבקש לבטל פסק דין מיום 2.11.2021, שניתן נגדו בהיעדר התגוננות. החלטה זו ניתנה, בין היתר, בשל השיהוי הכבד בו נפגמה הגשתה של בקשת הביטול האמורה. בקשה זו הוגשה בחודש מאי 2022, למעלה משלושה חודשים מהמועד בו נודע למבקש על פסק הדין – זאת, בניגוד לתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר מעמידה חלון של שלושים ימים להגשת בקשות כאלה.

3.המבקש סבור כי בהחלטתי נפלה שגגה, מאחר שלדבריו – ככל שעלה בידי להבינם – מאחורי פסק הדין, שכאמור ניתן נגדו בהיעדר התגוננות, מסתתרת שאלה משפטית חשובה. ברם, פסק הדין קמא לא הכריע בשאלה משפטית מעין-זו, וממילא אינו נשען על שום הלכה חדשה. מאחורי פסק דין זה עומדת הלכה ישנה ומקובלת לפיה "פרוצדורה אזרחית איננה תכנית כבקשתך" (ראו: ע"א 5400/18 מיר נ' מירון, פסקה 1 לפסק דיני (28.1.2019)). לזאת אוסיף, כי אין זה ברור כלל ועיקר האם נתונה בידינו סמכות לדון מחדש בהחלטה שדחתה בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" וסגרה את התיק.

4.מטעמים אלה, הגעתי למסקנה כי הבקשה הנוכחית הינה בגדר הליך סרק, ועל כן אני דוחה אותה ומחייב את המבקש לשלם לאוצר המדינה הוצאות בסך כולל של 3,000 ש"ח.