רע"א 2386/06 א.ד.א יזמות פיננסית בע"מ נ. מטרופוליס יזום השקעות ונכסים (19

1.המבקשת היא חברה פרטית אשר הוקמה בשנת 1994 במטרה לרכוש נכס מקרקעין. המשיבה 4, אשר עוסקת ביזום ובבניה, יזמה בשנת 1994 פרויקט לבניית בניין מסחרי בתל-אביב בדרך של עסקת סינדיקציה אשר משמעה הוא איסוף קבוצה של משקיעים שותפים אשר רוכשים יחד את הקרקע, מממנים את הבנייה ומקבלים לידם בסופו של דבר שטח בנוי לפי שיעור הכסף שהשקיע כל אחד מהם ובדרך מוסכמת מראש. כדי לאתר משקיעים בפרויקט פנתה המשיבה 4 למשיבה 2, העוסקת בתיווך נדל"ן, אשר יחד עם המשיבה 1 נמצאות בשליטתו של המשיב 3. ביום 27.7.94 שלח המשיב 3 בשם המשיבה 1 הצעה לרו"ח אורדן, בעל שליטה במבקשת, להשתתף בפרויקט. ההצעה כללה התחייבות לשלם סכום בשיעור של 5% מההשקעה בפרויקט בתור דמי יזמות. אורדן ושותפיו נענו להצעה והחליטו לרכוש שטח בנוי בפרויקט בעלות בסיסית של 368,897 דולר. לשם כך חתמה המבקשת על הסכם שיתוף עם יתר השותפים בפרויקט, וביום 7.5.95 חתמה המבקשת על הסכם בין בעלי הקרקע לבין המשקיעים לרכישת חלק יחסי בקרקע.

לאחר סירובה של המבקשת לשלם את דמי היזמות הגישה המשיבה 1 תביעה לבית משפט השלום לתשלום דמי היזמות בסך 19,345 דולר בצירוף מע"מ. המבקשת טענה בהגנתה כי אמנם הסכימה לשלם דמי יזמות בשיעור של 5% אך סברה שהבסיס לחישוב הינו עלות הרכישה של הקרקע ללא עלות הבנייה. בנוסף הגישה המבקשת תביעה נגד המשיבים על סך של 408,000 ₪. המבקשת טענה כי בניית הפרויקט התעכבה ביחס למועד שהבטיחו לה המשיבים וכי המשיבים הסתירו ממנה את המועד הנכון שהיה צפוי לסיום הבנייה. המשיבים טענו מנגד כי לא הבטיחו מועד לסיום הפרויקט וכי מהות הפרויקט ואופן ההתקשרות אינם מחייבים כלל את המשיבים.

2.בית משפט השלום קיבל את תביעת המשיבה 1 וקבע כי היה ברור מחוברת ההסבר שנמסרה למבקשת על ידי המשיבה 1 מהו הבסיס לתשלום דמי היזמות. כמו כן דחה בית המשפט את התביעה שהגישה המבקשת וקבע כי עסקת סינדיקציה מעצם טבעה מכילה סיכונים להתמשכות הפרויקט מעבר למועדים הצפויים מלכתחילה. כמו כן קבע בית המשפט כי חלקה של המשיבה 1 הסתכם בשיווק הפרויקט וכי המערערת עצמה לא בדקה דבר באשר לסיכונים הכרוכים בפרויקט. בית המשפט לא מצא בדברים שנאמרו בחוברת ההסבר באשר לציפיה בדבר מועד סיום הבנייה משום התחייבות לתאריך גמר הבנייה. אף שאר טענותיה של המערערת נדחו.

המבקשת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי. ערעורה נדחה. בית המשפט המחוזי סבר אף הוא כי לא ניתנה כל התחייבות ולא נוצר מצג מצד המשיבים למועד סיום הבנייה. עוד סבר בית המשפט כי המשיבים לא הפרו חובת גילוי כלפי המבקשת ולא הטעו אותה, וכי על המבקשת היה לברר בעצמה פרטים רלוונטיים שלא עוגנו בחוזה ושלא היה צורך במשאבים ניכרים לצורך בירורם. שאר טענותיה של המבקשת נדחו אף הן.

3.המבקשת טוענת כי בקשתה מעלה מספר שאלות ובהן, האם זכאי יזם פרויקט מקרקעין לדמי יזמות אף אם שיקר בעניין ייעוד הנכס המשווק על ידו; האם הערכת זמנים מפורטת בחוברת הסבר לשיווק פרויקט אינה יוצרת אצל הרוכש ציפיה סבירה לעמידה בלוח זמנים זה; האם ראוי לנקוט במקרה זה בגישת "ייזהר הקונה" במקום לדרוש גילוי מלא של המוכר; האם בעסקאות סינדיקציה פטורים היזמים מכל אחריות משפטית כלפי המשקיעים.

4.דין הבקשה להידחות.

בראשית דבריי ברצוני להעיר כי ככל הנראה בשל שגגה שנפלה נקבע דיון בתיק זה ליום 21.3.06. לאחר שהתגלתה התקלה בוטל הדיון אך המבקשת פנתה בבקשה לקביעת מועד דיון חדש. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור סברתי כי אין מקום לחרוג בעניין זה מהליכי הבירור הרגילים של בקשות מסוג זה ולפיכך לא מצאתי לקיים דיון בבקשה.

לגופו של עניין, טענותיה של המבקשת מתייחסות למקרה הספציפי נשוא בקשה זו, ואין הבקשה מעלה כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים להכרעה בה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). עוד יוער כי הערכאות דלמטה כלל לא קבעו כי המשיבים שיקרו באשר לייעוד הנכס ואף נקבע כי לא הופרה בעניין זה חובת גילוי. באשר ללוח הזמנים שהוצג בחוברת ההסבר לסיום הבניה, הערכאות דלמטה קבעו כי בנסיבות העניין לא נוצרה בכך התחייבות כלפי הרוכשים. אף באשר לחובת הגילוי לא כפרו הערכאות דלמטה בקיומה, אך קבעו כי בנסיבות העניין ובנוגע לפרטים שנטענו על ידי המבקשת, לא הופרה חובת הגילוי על ידי המשיבים. ברי כי לא כל פרט מצוי בגדר חובת הגילוי של צד לחוזה וכי חובה זו היא רק בהתאם לדין, לנוהג או לנסיבות (ראו גבריאלה שלו דיני חוזים 221 (מהדורה שניה, תשנ"ה)). כמו כן אין בידי לקבל את טענת המבקשת בנוגע לפטור מאחריות שהוענק ליזמים. פסקי הדין של הערכאות דלמטה אינם מעניקים פטור שכזה, אלא קובעים בנסיבות העניין כי אין חובה משפטית של המשיבים כלפי המבקשת. המבקשת מרחיקה לכת בפרשנותה את פסקי הדין. איני מוצאת בהם מעבר לקביעות הנוגעות לנסיבות העניין.

אשר על כן הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.