פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
2387/07
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המבקש:
עמוס דוד
נ ג ד
המשיבה:
ד.ג.ש. שירותי דלק בע"מ
בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים בבש"א 4237/07
מיום 12.2.07 שניתנה על ידי כבוד השופט י. צבן
בשם המבקש:
עו"ד עמוס תיבי
בשם המשיבה:
עו"ד ש' הררי ועו"ד י' מאיר
החלטה
זוהי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט י' צבן), אשר אישר פסק בוררות משלים, אשר קבע כי המבקש חב למשיבה סכום של כ- 10.5 מיליון ₪. זאת, עד להכרעה בבקשת רשות הערעור שהוגשה לבית משפט זה, ובבקשה לסעד בדרך של טען ביניים אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי בתיק ה.פ. 6146/07.
2.
ביום 28.5.07, דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופט י' צבן) את בקשת עיכוב ביצוע פסק הדין שהוגשה לפניו. בהחלטתו, ציין בית המשפט המחוזי כי טענות המבקש כבר נדונו ונדחו בבקשה לביטול פסק הבורר; כי מדובר בפסק דין כספי, אשר עיכובו בשל הגשת ערעור, לא כל שכן בקשת רשות ערעור, יותר במקרים חריגים בלבד שענין זה אינו בא בגידרם; וכי הבקשה, לעיכוב ביצוע הוגשה בחלוף כשלושה חודשים מיום אישור פסק הבורר, ולכן היא לוקה בשיהוי.
3.
טענתו העיקרית של המבקש בבקשתו בפני בית משפט זה הינה כי כנגד המשיבה הוצאו עיקולים ושעבודים שונים על זכויותיה, ועל פי הטענה, אין בידי המבקש להכריע למי העדיפות ביניהם. לאור זאת, פתח בהליך "טען ביניים" בבית המשפט המחוזי כדי שיכריע בין זכויות הטוענים ויתן "צו גודר כלפי המשיבה והטוענים" ככל שיידרש. כן מעלה המבקש טענות שונות בדבר גובה סכום החוב שנקבע בפסק הבורר ואושר בבית המשפט המחוזי; המבקש מציין עוד, כי פער הזמנים בין מועד הגשת בקשת רשות הערעור, לבין מועד הגשת בקשת עיכוב ביצוע פסק הדין נבע ממשא ומתן שהתקיים בין הצדדים להסדרת המחלוקת, וכי בית המשפט המחוזי לא התחשב בנתון זה.
4.
דין הבקשה להידחות.
כנגד המבקש הוצא פסק בורר, אשר אושר בהחלטה מפורטת של בית המשפט המחוזי. הפסק הוא פסק כספי, אשר, דרך כלל, אין מעכבים אותו אלא במצבים חריגים בהם עלול להיגרם לחייב על פי הפסק נזק בלתי הפיך. המבקש לא הצביע על כל נסיבה המצדיקה חריגה מן העקרון לפיו פסק כספי יש לכבד לאלתר, גם אם הוגש לגביו ערעור, ועל אחת כמה וכמה כך הוא כאשר הוגשה בקשת רשות ערעור. אין כל נתון ממנו ניתן ללמוד כי יהא קושי כלשהו בהחזרת המצב לקדמותו באם הפסק הכספי יבוצע, ובקשת רשות הערעור תתקבל ובעקבותיה אף הערעור לגופו יתקבל. המהלך בו נקט המבקש בהגשת הליך "טען ביניים" אינו ברור כלל, ובודאי שאינו יכול לשמש טענה בעלת משקל התומכת בעיכוב ביצוע פסק הדין, שהרי חובו של המבקש הוא כלפי המשיבה וכלפיה בלבד, וצדדים שלישיים שאפשר שהטילו עיקולים ושיעבודים על זכויותיה אינם יריביו של המבקש, ותשלום חובו למשיבה אינו תלוי ואינו מותנה בהיקף נשייתם ובאופי הבטוחות שהם מחזיקים.
5.
לאור האמור, אין עילה לעיכוב את ביצוע פסק הבורר שאושר בפסק הדין נשוא בקשת רשות הערעור. אי לכך, הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחית.
ניתנה היום, ט"ו
בסיון תשס"ז (1.6.07).
ש ו פ ט ת