רע"א 2408/19 אילן קניג נ. אלון מוסאיוף

1.

מזה כ-20 שנה מתנהל הליך פשיטת רגל בעניינו של המשיב 1 (להלן: החייב ). בינואר 2017 הורה בית המשפט המחוזי למשיב 2 (להלן: הנאמן ), לפרסם הזמנה להציע הצעות לרכישת זכויותיו של החייב בנכסי מקרקעין שונים בירושלים (להלן: הנכסים ). המציאות המשפטית ביחס לזכויות בנכסים מורכבת – הן בשל היותם חלק מנכסי הקדש, הן בשל משכנתא הרובצת על חלקם, הן בשל טענות לזכויות לדיירות מוגנת באחד מן הנכסים. מורכבות זו, כפי שיבואר להלן, עומדת ברקע להחלטת בית המשפט המחוזי מושא הבקשה דנן.

השתלשלות העניינים

2.

ביום 21.3.2017 פרסם הנאמן הזמנה להציע הצעות, והמבקש הגיש את ההצעה הכשרה היחידה. ביום 18.5.2017 הגיש הנאמן הודעת עדכון, ובה עמד על בעיות שונות שבהן לוקה הצעת המבקש. במסגרת זאת ציין, בין היתר, כי בשל העובדה שהוגשה הצעה אחת בלבד, לא נערכה התמחרות, ולפיכך גובה ההצעה נמוך יחסית, וקרוב מאד לסכום הסף שנקבע בהזמנה (ההצעה עומדת על סך של 4,510,000 דולר, בעוד סכום הסף שנקבע הוא 4,500,000 דולר). המבקש מצדו הגיש ביום 8.6.2017 בקשה לאישור ההצעה, בהיותה ההצעה הכשרה היחידה שהוגשה. משא ומתן בין הצדדים – לא נשא פרי; הליך גישור אליו הופנו על-ידי בית המשפט – לא יצא אל הפועל, כשכל אחד מן הצדדים תולה את הקולר לכך בצווארו של חברו.

3.

ביום 6.6.2018 החליט בית המשפט המחוזי, כי "בטרם יקבע בית המשפט דיון בסוגיות השונות, הכנ"ר מתבקש לזמן לישיבה את כלל הצדדים הנוגעים לדבר תוך 45 יום, לצורך בחינת האפשרות להגיע להסכמה ולייתר הצורך בקיום דיון שעלול להיות מלווה בהוצאות למי מהצדדים. הכנ"ר יגיש עדכון לתוצאות הפגישה והוראות יינתנו בהתאם" . ביום 3.7.2018 הגיש המבקש בקשה למתן החלטה בבקשתו להורות על אישור ההצעה, לאחר שהכנ"ר לא זימן ישיבה בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי. בעקבות זאת ניתנה החלטה, ולפיה "בית המשפט פונה לכנ"ר לקבוע פגישה דחופה בתיק זה" . לבסוף, ולאחר שהמבקש הגיש בקשה נוספת למתן החלטה, תֵאמו הצדדים ישיבה ליום 30.8.2018. ביום 28.8.2018, לאחר שהמבקש – המתגורר בארה"ב – הגיע לישראל, הודיע לו הנאמן, על דעת הכנ"ר, כי הפגישה נדחית. לאור הדחייה, הגיש המבקש בקשה נוספת למתן החלטה, שלישית במספר, הבקשה להורות על אישור ההצעה. ביום 30.8.2018 הורה בית המשפט המחוזי, כי "הבקשה תועבר בדחיפות לכנ"ר ולנאמן למתן עמדתם עוד היום עד השעה 14:00. בית המשפט רואה חשיבות גבוהה לקיום הפגישה והצדדים צריכים להיערך בהתאם" .

4.

בתגובותיהם טענו הכנ"ר והנאמן, כי הישיבה נדחתה מכיוון שטרם נתקבלה חוות דעת שמאית עדכנית ביחס לנכסים. לטענתם, חוות דעת זו הכרחית על מנת לגבש פתרון כולל, הנשען על הערכה ריאלית של שווי הנכסים. בתשובתו לתגובותיהם טען המבקש, כי "האמת יצאה לאור. הישיבה שהייתה קבועה להתקיים היום במשרדי הכנ"ר בוטלה לא בשל הרצון לנסות ולנהל מו"מ כן ובתום לב עם המציע [המבקש – נ' ס'] , כי אם בשל רצון הנאמן לקבל הערכת שווי עדכנית בנוגע לזכויות החייב מושא הצעתו הכשרה של המציע" . בנסיבות אלו הודיע המבקש, "כי הוא אינו מעוניין יותר להמתין ולהשתתף בישיבות מו"מ בעניין בקשתו לאכיפת הצעתו, והוא מבקש כי יינתן לגביה פסק דין, על יסוד מכלול כתבי בי-הדין שהוגשו (ביחס אליה בלבד) ועל יסוד האמור בפרוטוקולים של הדיונים שהתקיימו לגביה" .

5.

בהחלטה נוספת מיום 30.8.2018 קבע בית המשפט המחוזי, כי "דווקא בשל ריבוי הצדדים וחילוקי הדעות, עומד בית המשפט על דעתו כי יש צורך בקיום ישיבה דחופה במשרדי הכנ"ר כדי להביא תיק זה לסיומו. גם נושא השמאות יכול לבוא לדיון בפגישה ואולי גם טרם הפגישה ככל שהצדדים ישכילו להגיע להסכמה בעניין. בכל מקרה כפי שציינתי, דיון יתקיים רק בתחילת השנה הבאה ויש על כן לנצל הזמן להתדברות כדי לחסוך בזמן" . בהחלטה מיום 2.9.2018, שב והדגיש בית המשפט המחוזי את חשיבותה של ההידברות בין הצדדים: "מן הראוי ליתן הזדמנות לקיים הפגישה במשרדי הכנ"ר שיכול לחסוך זמן שיפוטי יקר שלא לדבר על טובת הצדדים. הכנ"ר יתן עדיפות להליך זה ויזמן פגישה בין הצדדים במועד כפי שיראה לו בהתאם לנסיבות ויעדכן את בית המשפט. בית המשפט פונה לצדדים לשתף פעולה להביא לקידום ההליך. עדכון יוגש בחלוף 60 יום" .

6.

משחלפו 60 ימים, והודעת עדכון מטעם הכנ"ר או הנאמן לא הוגשה, הגיש המבקש ביום 1.11.2018 בקשה רביעית למתן החלטה בבקשתו להורות על אישור ההצעה. ביום 22.11.2018, לאחר קבלת תגובת הנאמן, במסגרתה עדכן בין היתר כי מונה לנכסי ההקדש נאמן חדש, ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי כדלקמן: "בית המשפט חוזר על החלטתו כי יש למצות את המו"מ האמור להתקיים במסגרת הכנ"ר וזאת כאמור לטובת כל הצדדים. יש צפי כי מינויו של עו"ד בן דוד ע"י בית הדין הרבני [הנאמן על נכסי ההקדש – נ' ס'] יש בו כדי לסייע לקרב הצדדים להסכמות. תיק זה אכן נמשך זמן רב אולם מורכבותו רק מצדיקה מתן זמן נוסף כדי לנסות ולהגיע להסכמה. לעיתים הדרך הארוכה היא הקצרה וכן להיפך" . ביום 2.12.2018, באין התקדמות, החליט בית המשפט המחוזי כך: "לאחר שהצדדים לא פנו להליך גישור כפי שהוצע והכנ"ר טרם הגיש עמדתו בדבר פגישה שאמורה להתקיים במשרדו כדי לקדם ההליך, אני קובע דיון ליום 6.3.2019 שעה 10.30. ככל שעד למועד זה לא ישכילו הצדדים להגיע להסכמה יתייצבו כל הצדדים לדיון זה" . מאוחר יותר נדחה הדיון, בהסכמה, ליום 14.3.2019.

7.

ביום 28.2.2019, כשבועיים לפני מועד הדיון, הגיש הכנ"ר בקשה לביטולו, לאור כוונתו "לקיים ישיבה עם הצדדים במשרדי הכונס הרשמי לקראת חודש מאי-יוני, על מנת לבדוק אם ניתן להגיע לפתרון כולל" . ביום 1.3.2019 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשה, מבלי שביקש את תגובת הצדדים, והורה על ביטול הדיון. בראותו זאת, הגיש המבקש ביום 3.3.2019 בקשה חמישית למתן החלטה בבקשתו לאישור ההצעה שהגיש. בבקשתו שב וציין, כי הוא אינו מוכן להשתתף בישיבות מו"מ כלשהן. לטענתו, ניתן היה להכריע בבקשתו כבר לפני זמן רב, ואין שום טעם להוסיף ולחייבו להמתין עוד פרק זמן ארוך, ללא תכלית. למחרת ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, וזו לשונה:

"בית המשפט ער לבקשותיו של המציע אולם מנגד יש בפני בית המשפט את עמדת הנאמן ויתר הנושים שהתארגנו כוועד. מטרת המימוש הוא למקסם את התמורה שתתקבל במסגרת הליך זה והנושאים העומדים על הפרק –

ההקדש, המשכנתא וביטול ההסכם שהושג בבית המשפט העליון יש להם השפעה ישירה על הליך המכירה. זו גם הסיבה שבית המשפט ראה לנכון להפנות הצדדים להליך גישור (וחבל שהדבר לא יצא אל הפועל). משהכנ"ר מצא לנכון להזמין הצדדים לפגישה משותפת, יש לתת לכך את ההזדמנות כדי לנסות ולקדם ההליך ולהגיע להסכמות. בית המשפט אמור לאשר את המכירה רק לאחר שיגיע למסקנה כי לא ניתן להשיג תמורה גבוהה יותר למרות כל הנסיונות והנסיבות של ההליך. לפתרון נושא ההקדש כאמור יש השלכה למימוש ועניין זה עדיין תלוי ועומד וכיום התמנה נאמן חדש ויש לקבל גם עמדתו. בשל כל האמור, בית המשפט רואה חשיבות גדולה לקיום הפגישה במשרדי הכנ"ר וראוי שגם המציע ככל שחפץ בקידום העניין ישתתף בפגישה זו. בית המשפט ימתין כאמור לתוצאות הפגישה ובהתאם לכך יקבע אופן המשך ההליך" .

8.

בעקבות החלטה זו, הגיש המבקש הודעה לבית המשפט, במסגרתה שב והבהיר כי הוא אינו מעוניין להשתתף בישיבות כלשהן – "לא בעוד חודשיים, שלושה ולא בכלל" . משכך, אין טעם המצדיק להמשיך ולעכב את ההכרעה בבקשתו לאישור ההצעה. לגופם של דברים ציין, כי בשלב זה – לאחר שהנאמן פרסם הזמנה להציע הצעות, באישורו של בית המשפט, והוגשה הצעה על-פיה – אין רלבנטיות לשיקולים שעניינם מקסום התמורה: "כשם שלא ניתן להעדיף מציע מאוחר על פני מציע מוקדם שעמד בתנאי ההזמנה (זולת מקרים חריגים ונדירים), בשל הרצון לשמור על אמון הציבור בהליכים אלה ועל 'כללי משחק הוגנים', כך גם לא ניתן להחליט לקבל נתוני הערכת שווי כלכליים שהיו אמורים להיות מוגשים מראש, לפני שבעל התפקיד 'יצא לדרך' ולפני שמאן דהוא הסתמך על מתכונת הליך ההזמנה [...] אין זה ראוי מבחינה משפטית, ואין זה הוגן לדחות, דה-פקטו, את בקשת המציע (פעם אחר פעם, משך קרוב לשנתיים!!), בלי שבית המשפט הנכבד מקבל החלטה המורה לנאמן לאשר ולקבל את הצעת המציע [...] או – לחילופין – לקבל החלטה מנומקת הדוחה את בקשת המציע, ובכך לאפשר לו לממש את זכות הערעור הקנויה לו על פי דין" .

9.

ביום 5.3.2019 דחה בית המשפט המחוזי את טענות המבקש, וקבע כך: "לאחר שעיינתי בהודעה אינני משנה דעתי מההחלטה שניתנה. כל עוד ההסכם לא אושר על ידי בית המשפט אין כל תוקף להצעה והיא בבחינת הצעה בלבד. בית המשפט אמור לשקול ההצעה באופן רחב בהתחשב בכל הגורמים ובין השאר מצב הנכסים. הכנ"ר יגיש לבית המשפט את תוצאות הפגישה ועמדתו באשר לאופן המשך ההליך. בהתאם לעמדה שתוגש יקבע אופן המשך ההליך [...] רק שיתוף פעולה מלא של כל הצדדים יביא לקידום מהיר של ההליך" .

10.

מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפנַי, במסגרתה שב המבקש על טענותיו לפני בית המשפט המחוזי, כמפורט לעיל, שעיקרן – שגה בית המשפט המחוזי בסרבו להכריע באופן מנומק בבקשתו לאישור ההצעה, בחלוף כשנתיים-ימים מעת שהוגשה; שגה בית המשפט המחוזי בחייבו את המבקש לנהל משא ומתן עם הנאמן ועם הכנ"ר, חרף סירובו לעשות כן; שגה בית המשפט המחוזי בשוקלו שיקולים בדבר השאת התמורה, תוך התעלמות מהסתמכותו של המבקש, ומעקרונות בסיסיים של דיני המכרזים.

11.

מנגד טוענים המשיבים בתשובותיהם, כי דין הבקשה לרשות ערעור להידחות. הליך ההזמנה להציע הצעות לא היה הליך מכרזי, וממילא לא חלים עליו דיני המכרזים. המבקש – שהצעתו מעולם לא אושרה על-ידי הנאמן – ידע זאת היטב, ואינו יכול לטעון אפוא לפגיעה באינטרס ההסתמכות שלו. בנדון דידן קבע בית המשפט המחוזי, כי בטרם תינתן החלטה ביחס להצעת המבקש, מן הראוי למצות הליכי הידברות בין הצדדים, במטרה לגבש פתרון מוסכם. זוהי החלטה דיונית מובהקת, שתכליתה לייתר את הצורך בניהול הליכים משפטיים רבים ומורכבים. מלאכת גיבוש פתרון כאמור – משימה שאינה פשוטה כל עיקר, לנוכח ריבוי הצדדים ומורכבות העניין – אורכת זמן, ויכולה להעשות רק על בסיס מידע עדכני באשר לערכם הריאלי של הנכסים. בשל המצב המשפטי הסבוך ביחס לנכסים, חל עיכוב משמעותי בהכנת חוות הדעת השמאית. בשלב זה מצויה חוות הדעת בהליכי הכנה מתקדמים, והשלמתה צפויה להסתיים בתוך חודשים ספורים. לאחר השלמתה, יוכל בית המשפט המחוזי לקבל החלטה מושכלת באשר להצעתו של המבקש, בשים לב לשווי הנכסים ולחלופות אפשריות נוספות. אכן, אין אפשרות לכפות על המבקש משא ומתן, גם לא נעשה ניסיון לעשות כן. בית המשפט אך המליץ למבקש בחום ליטול חלק בישיבה שתערך אצל הכנ"ר, בניסיון לגבש פשרה כוללת. פשרה כזו יכולה להתגבש גם מבלעדי המבקש, ובמקרה זה ידרש בית המשפט המחוזי להכריע בין הצעתו של המבקש לבין חלופות אחרות שיעמדו על הפרק. על כל פנים, ברי כי יש טעם רב בהחלטת בית המשפט המחוזי, להמתין לתוצאות הישיבה אצל הכנ"ר, ולא להכריע בשלב זה בבקשת המבקש להורות על אישור הצעתו.

דיון והכרעה

12.

הארכתי בתיאור השתלשלות העניינים, ומתוך כך אוכל לקצר עתה, בבואי להכריע. לאחר עיון בטענות הצדדים מזה ומזה, ובשים לב לאמות המידה הקבועות בסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לרשות ערעור – להידחות.

13.

הבקשה לרשות ערעור איננה מכוונת כלפי הכרעתו של בית המשפט המחוזי בבקשתו של המבקש להורות על אישור הצעתו, אלא כלפי אי-הכרעתו של בית המשפט המחוזי בבקשה זו. אין צריך להידרש אפוא, בגדרי הבקשה דנן, לשאלה מהם השיקולים שרשאי או לא רשאי בית המשפט המחוזי להביא במניין שיקוליו בהחליטו אם לאשר את הצעת המבקש, אם לאו. השאלה הצריכה לענייננו היא זו: האם יש הצדקה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי להמתין עם הכרעתו ביחס להצעת המבקש, עד אשר תתקבל עמדת הכנ"ר באשר לתוצאות הישיבה? תשובתי על כך בשלילה.

14.

כמפורט בהרחבה לעיל, מצב הדברים מורכב. מורכבות זו עומדת ביסוד החלטותיו של בית המשפט המחוזי, לשוב ולדרבן את הצדדים להידבר ביניהם, לשאת ולתת, על מנת לחסוך להם, כמו גם לבית המשפט, זמן יקר ומשאבים. בנסיבות העניין, גם לאחר כמה וכמה ניסיונות שלא צלחו, החליט בית המשפט המחוזי כי יש להמתין עם ההכרעה בבקשה לאישור הצעתו של המבקש, עד לאחר שתתקבל חוות דעת שמאית עדכנית, ותערך ישיבה בנוכחות הצדדים במשרדי הכנ"ר. כפי טענת המשיבים, זוהי החלטה דיונית הנתונה לשיקול דעתו הרחב של בית המשפט המחוזי. אכן, כפי שציין הכנ"ר בתשובתו, חל עיכוב משמעותי בהשלמת חוות הדעת השמאית. על כל פנים, משמצויים אנו בישורת האחרונה, וכאשר חוות הדעת השמאית צפויה להיות מוכנה בחודשים הקרובים, אין הצדקה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. תגובש חוות דעת עדכנית; תערך ישיבה אצל הכנ"ר (עם המבקש או בלעדיו); תוגש הודעת עדכון מתאימה לבית המשפט המחוזי. אם בסופו של דבר יבואו הצדדים לכדי פתרון מוסכם, ויתייתר הצורך להכריע בבקשת המבקש לאשר את הצעתו – מה טוב; אם לאו – יכריע בה בית המשפט המחוזי, בהתאם לתמונת המצב שתתגבש, ולחלופות שתונחנה על השולחן. המבקש יוכל כמובן להשיג על ההחלטה שתתקבל, ככל שיהיה צורך בדבר, אם וכאשר.

15.

סוף דבר: הבקשה לרשות ערעור נדחית, ללא צו להוצאות. להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 6.6.2019 הגישה 'ועדת הנושים', המייצגת את נושיו של החייב, בקשה לצרפה כמשיבה, ולאפשר לה להשיב לבקשת הרשות לערער. המבקש מצדו התנגד לצירופה. על כל פנים, לנוכח התוצאה אליה הגעתי, כמפורט לעיל, התייתר הצורך להכריע בה.